מִן הַיָּם הַכְּלָלִי וְטִפָּה מִשֶּׁלִּי שירה, הומור, וסיפורי דרכים

לִשְׁלֹחַ מַשֶּׁהוּ קָרוֹב כְּמוֹ לֶחֶם חֵיק  אִם רַק אוּכַל לֶאֱהֹב לְהַפְלִיא אִמְרוֹתַי, לְהִתְפַּרְנֵס מִשִּׁירָתִי. לָלוּשׁ בְּנִלְעָגוּת הַיֵּצֶר בְּשִׁכָּרוֹן בִּלְתִּי נִתְפַּשׂ.  לְחַלּוֹת פְּנֵי רְגָּשׁוֹת עַד יִתְרַצּוּ, עַד יְכַרְכְּרוּ לְפֶתַח דַּלְתִּי. אִם רַק אוּכַל לִמְשֹׁךְ אֶת הַסֶּרֶט הַנָּע לְכִוּוּנִי וְאֵין, וְלֹא תְּהִי בָּאַחֶרֶת בַּשַּׁחַר הַדּוֹחֵק הַזֶּה תְּפִלָּה רְצוּצָה נִשְׁלֶפֶת מִשְּׂפָתִי, כִּי עִם מְלָכִים וְיֹעֲצֵי אֶרֶץ נִמְלַכְתִּי. אִם לְשָּׁחֶר לַלֵּב, לָחוּשׁ אֶת קְצֵה הָאֹפֶק ...

  הַשַּׁלֶּכֶת תַּמָּה        הַשַּׁלֶּכֶת תַּמָּה וְאַתְּ אָמַרְתְּ, כֹּחַ הַבְּכִי נִטַּל עֻקְצוֹ שָׁקוּף הוּא לְמַרְאֶה, בָּא לִמְדֹּד גְּבוּלָן שֶׁל דְּמָעוֹת לַחְלוֹת פְּנֵיהֶן הָאֲפֹרוֹת, כְּסוּמָא בָּאֲפֵלָה לַחְשֹׁשׁ מֵאָדָם כְּמוֹ חַיָּה בַּשִּׂיחַ. הַלִּבְלוּב בִּקֵּשׁ פִּרְצָה אוֹ חָרַךְ לַעֲבֹר לַח, אֵינוֹ מֵנִיחַ לְהִכָּבֵשׁ הֵיכָן שֶׁהַכּוֹכָבִים נֶעֱלָמִים בָּעֶרֶב הַיּוֹרֵד, וְנִשָּׂא חֲרִישִׁית מִזֵּעַת הַיְּרֵכַיִם טָבוּל בַּפְּטָמוֹת הַמִּתְבַּקְּעוֹת תַּחַת יָדִי יָפוֹת כִּתְמוּנָה.  שְׁתִיקוֹתַי יְמַלְּאוּנִי בּוּשָׁה אִם ...