מִן הַיָּם הַכְּלָלִי וְטִפָּה מִשֶּׁלִּי שירה, הומור, וסיפורי דרכים

קָבַעְתָּ אוֹתָם

הַשָּׁמַיִם שֶׁל הָאָרֶץ, אוֹ הָפוּךְ קָבַעְתָּ אוֹתָם מְסֻדָּרִים. בַּשָּׂדוֹת הַתִּפְרַחַת שָׁעֲטָה, חוֹלֶפֶת מְשׂוּכוֹת דָּרְבָנוֹת נִנְעָצִים בְּבִטְנָהּ, דּוֹקְרָנִים כְּחֻדָּם שֶׁל כּוֹכָבִים מְאִירִים. וְצִבְאֵי צְבָאוֹת נִצָּבִים לְיָדֵךְ, עַד שֶׁהֵם נוֹפְלִים בִּפְקֻדַּת הָאֲדָמָה, אֶחָד אֶחָד מִלְּפָנֶיךָ. מִשִּׁירֵי לֵאָה גַּת כֹּהֵן © Thursday. 16 October. 2014