מִן הַיָּם הַכְּלָלִי וְטִפָּה מִשֶּׁלִּי שירה, הומור, וסיפורי דרכים

1. אָמַרְתְּ אִלּוּ יָכֹלְתִּי לִדְחֹס אֶת הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה לְטִפָּה אַחַת קְטַנָּה, הָיְתָה לְסוּפָה מִסְתַּעֶרֶת שֶׁל אַהֲבָה. 2. בְּיוֹם שֶׁאֵין בּוֹ לַיְלָה וְלַיְלָה לְלֹא יוֹם בְּיוֹם בּוֹ הַכֹּל כָּלוּל וְהַכִּיס נֶעֱקַר מִצִּבְעוֹ בָּאַדֶּרֶת שְׁחוּקָה, תִּבְעַט בַּהוֹכָחָה תִּשְׂרֹט אֶת שַׂק הַדֶּמַע הַמִּתְנַפֵּחַ. הַמַּזָּל נָפַח נִשְׁמָתוֹ עָלֶיךָ וְאִם הַכֹּל יַחֲסִי וְהַכֹּל תְּלוּי שָׂפָה אֵין מַשְׁמָעוּת לְעֻבְדָּה וּלְתַרְבּוּת הַצְּרִיכָ/חָה. 3. אֲנִי וְהַלַּיְלָה וְהַבֹּקֶר שֶׁיִּזְרַח  ...

קרא עוד »