אִלְתּוּרִים הוּא נִרְאֶה כְּאָדָם שֶׁנֶּעֱצַר לִקְשֹׁר אֶת שְׂרוֹךְ נַעֲלוֹ, אַךְ לְמַעֲשֶׂה כּוֹרֵעַ הוּא בִּתְפִלָּה לֶאֱלֹהָיו. מִצְטַנֶּנֶת הָאֶבֶן תַּחְתָּיו כְּמוֹ אִשָּׁה, כְּשִׂפְתֵי הַבּוּר הַמִּצְטַנְּנוֹת כִּזְרוֹעוֹת הָעוֹר בָּאֲדָמָה הָעֲקָרָה. ּוּשְׁמִטָּה וְטָהֳרָה לֹא הָיְתָה, בִּלְתִּי אִם נוֹעֲדָה אִם נֶאֱסֶפֶת לָכֵן אָשׁוּב בְּמוֹעֲדָהּ וְלָקַחְתִּי דְגָנִי בְּעִתּוֹ וְתִירוֹשִׁי ְוְהִצַּלְתִּי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי לְכַסּוֹת עֶרְוָתָהּ שֶׁלֹּא תִּכְרַע כְּמוֹתוֹ. אָדָם נִפְטַר וְנוֹלָדִים לִינֹק מִשְּׁדֵי אִמָּם יַבְכִּירוּ אֶל יוֹם ...

1. אָמַרְתְּ אִלּוּ יָכֹלְתִּי לִדְחֹס אֶת הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה לְטִפָּה אַחַת קְטַנָּה, הָיְתָה לְסוּפָה מִסְתַּעֶרֶת שֶׁל אַהֲבָה. 2. בְּיוֹם שֶׁאֵין בּוֹ לַיְלָה וְלַיְלָה לְלֹא יוֹם בְּיוֹם בּוֹ הַכֹּל כָּלוּל וְהַכִּיס נֶעֱקַר מִצִּבְעוֹ בָּאַדֶּרֶת שְׁחוּקָה, תִּבְעַט בַּהוֹכָחָה תִּשְׂרֹט אֶת שַׂק הַדֶּמַע הַמִּתְנַפֵּחַ. הַמַּזָּל נָפַח נִשְׁמָתוֹ עָלֶיךָ וְאִם הַכֹּל יַחֲסִי וְהַכֹּל תְּלוּי שָׂפָה אֵין מַשְׁמָעוּת לְעֻבְדָּה וּלְתַרְבּוּת הַצְּרִיכָ/חָה. 3. אֲנִי וְהַלַּיְלָה וְהַבֹּקֶר שֶׁיִּזְרַח  ...