תרועה נאלמה כותבת, מטפלת במוסיקה
ביום ראשון מתה גברת שוורץ. היא הזמינה את נהג המונית הקבוע, שהמתין לה בפתח הבית אבל היא לא באה וכשגברת שוורץ הזמינה מונית היא תמיד באה. נהג המונית נסע אל המרפאה לבדוק אולי הגיעה בכוחות עצמה, מה שלא היה סביר, ומשנודע לו שלא הגיעה הזמין משטרה. היא מתה חמש שנים אחרי אדון שוורץ שהיה צעיר ובריא ממנה, בלי להשאיר אחריה ילדים.
גברת שוורץ היתה שם, הכי "שם" שיש אבל נותרה שפויה, לא כמו דמויות הניצולים מהספרים, הכי שפויה בעולם. אבל כשהגיע המשטרה היא נאלצה לפרוץ את הדלת כי לאף אחד מהשכנים לא נתנה גברת שוורץ מפתח. כנראה שיש גבול כמה אפשר לסמוך על בני אדם. היא גרה קומה וחצי מתחת להורים שלי ובכל פעם שעברתי ליד דלת הדירה שלה הרגשתי אותה שם, קרוב לדלת. מידי פעם פתחה את הדלת בדיוק כשעברתי לידה. "אני קראתי את הספר שלך." אמרה לי באחד הימים ולקחה את ידי. היתה לה יד חזקה וקשה שהפתיעה אותי כי גופה היה צנום כל כך שממש נעלם בכותנת הבית שלבשה ובכל פעם שראיתי אותה נראה היה לי שהתכווצה עוד. "את כותבת כל כך יפה." אמרה במבטא רומני כבד שלא נטש אותה "אני כבר מחכה לקרוא את הספר הבא שלך. נו, את כותבת אותו?"
באחת הפעמים הצגתי לה את הבנים שלי, בגאווה רבה אבל בהתנצלות. גברת שוורץ לא דיברה אבל הסיפורים נרקמו מאחורי גבה והיות ולא היו לה ילדים תלו את הסיבה, בצדק או שלא, בנאצים. היא ניסתה לחייך אליי, אמרה שרואים שהם ילדים טובים, אבל לא יצא לה חיוך. אף פעם לא ראיתי אותה מחייכת.
גברת שוורץ מתה ביום ראשון וללוויה שלה באו בעיקר השכנים, כי עם כולם היתה חביבה ומה בכלל יש להתלונן על קצת רעש מלמעלה או על ההסקה שלא דולקת מספיק שעות או אם חדר המדרגות לא ממש נקי.
"אני כותבת." עניתי לה בגמגום של מי שעוד לא ברור לה לאן פניו של הספר הבא. אבל גברת שוורץ כבר לא תקרא אותו.
ביום ראשון מתה גברת שוורץ.
ביום ראשון מתה גברת שוורץ.
מרגש מאד.
רקפת שלום,
כוח גדול בסיפורך — כוח האמת, ואנו יודעים עד כמה קשה לרתום את כוח האמת לספרות.
תודה; הסיפור נגע לליבי הן מצד אמיתותו והן מצד הספרות שבו.
צדוק
תודה רבה איריס ותודה רבה צדוק, תגובתך ריגשה אותי מאד כי הרגשתי גם בה את כוח האמת. תודה.
רק הכרתי את גברת שוורץ לפני חמש דקות והנה לפני דקה היא מתה. הצלחת להעציב אותי ולתת לי חום בו זמנית. לפני חמש דקות חייתי ללא כל דאגה והנה עכשיו אני מתאבלת. זהו כוח המילים.
אוי שרה, איזו תגובה נוגעת ללב, כמו שירייך. תודה!
היי רקפת הגבתי לך כנראה נבלעה תגובתי בלוע המטע
כתבתי שסיפורך נוגע ומרגש ומזכיר לי את שירם של הביטלס על האנשים הבודדים
אני שמה לב שתגובות רבות נבלעות לאחרונה, אני מקווה שהתקלה תתוקן בהקדם. כך או כך, אין כמו הביטלס כדי לשמח את ליבי. תודה!
היי רקפת
ביום ראשון מתה גברת שוורץ שהיא חלק מזיכרון שלנו, עם סבל גדול, עם שתיקה, על מחשבות שעוררה אך אי אפשר לומר לה…
הכתיבה שלך על גברת שוורץ, מזכירה לי כמה כאלה בחיי
להתראות טובה
תודה טובה. בודאי מזכירה אבל כל גברת שוורץ היא אחת ויחידה.
לילה טוב
כמה פשוט, כמה יפה
צודקת גב' שוורץ שאת כותבת יפה, ומרגש.
תודה גיורא ולוסי. תגובותכם היפות מחממות את הלב.
לילה טוב