גיורא, היה לי העונג ליילד את השיר מתוך גרוני.
רציתי להוסיף שכאשר שיר כתוב היטב, הוא הופך לקריא בלי בעיה.
אהבתי את התחושה תוך כדי עשייה, ותודה לך שכתבת אותו.
תמי,
מדהים איך קריאה חכמה מעלה שיר במדרגות השירה: בזכות הקריאה שלך גיליתי מחדש את "קומי צאי" שיש בו התכה מופלאה בין "קומי צאי מתוך ההפיכה" של לכה דודי (רבי שלמה אלקבץ) ובין "קומי צאי אחותי כלה" (ביאליק).
נעים גם לראות יחסי גומלין כאלה כן. כן ירבו!
נ.ב. גיורא, אנא הסר דאגה מליבי – לבל תחשב לי תגובה זו כפרגון…
לארז
לרגע אחד לא התייחסתי לתגובתך כאל פרגון.
הרי, כשאתה כותב "מעלה שיר במדרגות השירה" ,אתה בעצם אומר שהשיר לא במדרגה הפואטית העליונה, שהוא היה צריך את קבי קריאת תמי, כדי להגיע לשלמות.
זה פירגון?
פחחחח…
קריאה שריתקה אותי – לא יכולתי לזוז. תודה, תמי, על החוויה.
חיים חדשים את יולדת לך
כמה יפה את קוראת תמי
תודה, תודה, רבקה וחנה יקרות..
היי תמי
אני נדהם ואסיר תודה.
קראת כל כך יפה. כאילו היית בראש שלי כשכתבתי את השיר.
זו אחת המחמאות היפות ביותר שיוצר יכול לקבל.
צירי חיים
צָרִיךְ לִהְיוֹת אִידְיוֹט גָּדוֹל כְּדֵי
לְנַסּוֹת וּלְנַחֵם אוֹתָךְ
כְּשֶׁגְּוִיַת הָאַהֲבָה עוֹד חַמָּה
וְאַתְּ נִשְׁאֶבֶת לְתוֹךְ הָרִיק
הַבּוֹלֵעַ כֹּחַ וָאוֹר
וּמַצְמִיד אוֹתָךְ לַמִּטָּה.
אֵין טַעַם לוֹמַר לָךְ עַכְשָׁיו:
קוּמִי, צְאִי
הֲלֹא מֵאָז שֶׁכִּלוּ אוֹתָךְ רְשָׁפֶיהָ
כָּל נִסָּיוֹן שֶׁלָּךְ לָזוּז
לְהִתְהַפֵּךְ
לָקוּם
שׂוֹרֵף
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא תַּאֲמִינִי לִי
אַךְ לֹא לַשְּׁאוֹל אַתְּ יוֹרֶדֶת
וְלֹא יִסּוּרֵי מָוֶת הֵמָּה,
חַיִּים חָדָשִׁים
אַתְּ יוֹלֶדֶת
לָךְ
זה עתה ראיתי את התגובה השירית של גיורא בשיר. מה אוסיף ולא אגרע?
רות
גיורא, היה לי העונג ליילד את השיר מתוך גרוני.
רציתי להוסיף שכאשר שיר כתוב היטב, הוא הופך לקריא בלי בעיה.
אהבתי את התחושה תוך כדי עשייה, ותודה לך שכתבת אותו.
כל כך נפלא החיבור בין הקול לשיר!
יישר כוח
רות
מאד מאד יפה תמי
כתבתי לגיורא שקולך ואופן קריאתך הציפו את כל העדינות שבשיר
רות וריקי יקרות, תודה גם לכן…
תמי,
מדהים איך קריאה חכמה מעלה שיר במדרגות השירה: בזכות הקריאה שלך גיליתי מחדש את "קומי צאי" שיש בו התכה מופלאה בין "קומי צאי מתוך ההפיכה" של לכה דודי (רבי שלמה אלקבץ) ובין "קומי צאי אחותי כלה" (ביאליק).
נעים גם לראות יחסי גומלין כאלה כן. כן ירבו!
נ.ב. גיורא, אנא הסר דאגה מליבי – לבל תחשב לי תגובה זו כפרגון…
לארז
לרגע אחד לא התייחסתי לתגובתך כאל פרגון.
הרי, כשאתה כותב "מעלה שיר במדרגות השירה" ,אתה בעצם אומר שהשיר לא במדרגה הפואטית העליונה, שהוא היה צריך את קבי קריאת תמי, כדי להגיע לשלמות.
זה פירגון?
פחחחח…
מה אומר שלא נאמר קודם?
אתמצת את דברי ב"איזה יופי!"
סן פרנסיסקו, תודה…
נעמה גם לך, תודה.