את

את הולכת  ובאה

מתרוצצת,

כף ידיך האחת עטופה בועות

מסבון הכלים,

השנייה ספגה חום מתנור ב- 180

מעלות, וחיסרון של תשומת לב,

הסגרייה רטובה במאפרה,

הפלפון נאחז בין הכתף המורמת

לאפרקסת ואת צורחת:

"אמא, מה את לא מבינה, אמא?,

אני מתה בחיים, או שזו את שחיה במוות"

טרקתי את השפורפרת,

קמתי, והלכתי משם.