יפה. צבעים יפים וגם אוהבת את הידיעה של מי המקור ממנו נעשתה העבודה. חשוב במיוחד במקרה הזה וגם בכלל. בבואנו לקטוף את הפרחים ולהכין סידור משלנו עלינו להודות ליוצרם אשר בדרך אלינו.
זה מוסיף הרבה רבדים, ההבנה שזאת הייתה תמונה של אמא שלך. מאד מקורי ומעניין. יש לי חברה שהיא אומנית פלסטית, שציירה על שמלות של אמא שלה, וגם שם העבודות מקבלות רבדים נוספים. הייתי מנסה לעשות סדרה על אותו בסיס. ממש נהדר.
רוחה וחנה, תודה.
אני עובדת על עוד ועוד קולאז'ים, מתוך מחשבה שאולי היא מביטה ומרוצה ממה שרואה. הצילומים מעולם לא היו דבר בעל ערך בעיני המשפחה. אולי אצליח לשנות את זה, במעט.
יפה. צבעים יפים וגם אוהבת את הידיעה של מי המקור ממנו נעשתה העבודה. חשוב במיוחד במקרה הזה וגם בכלל. בבואנו לקטוף את הפרחים ולהכין סידור משלנו עלינו להודות ליוצרם אשר בדרך אלינו.
תודה מירי. אמא שלי בקרה כמעט בכל מקום..היא צילמה מדהים והייתה , בטח, שמחה לראות איך אני נותנת להם שוב חיים, במקום שישכבו באלבומים…
מירי, נזכרתי בפוסט הציפורים שלך:
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=36&itemID=20792#post20792
גם את משתמשת בדפי העבר כדי להחיות את המציאות העכשיוית באופן כל כך יפה.
זה מוסיף הרבה רבדים, ההבנה שזאת הייתה תמונה של אמא שלך. מאד מקורי ומעניין. יש לי חברה שהיא אומנית פלסטית, שציירה על שמלות של אמא שלה, וגם שם העבודות מקבלות רבדים נוספים. הייתי מנסה לעשות סדרה על אותו בסיס. ממש נהדר.
תודה איריס. זה מרגש לגעת בזוויות הראיה שלה, דרך הצילומים. שמחה שזה דיבר אלייך. גם הפוסט הקודם הוא עם צילומים שלה.
שבוע טוב לך..
איזו פסטורלה יפה עד שהפסנתר מנגן מאליו רסיטל
קולאז' עם אווירה ונועם
איזו מחווה מרגשת לזכרה של אמך, תמי יקרה
רסיטל צלול וכולו אור בראשית.
הפסנתר המרחף מעל הבית, הכסא הריק לידו, צפים ושוקעים על המים – מחווה נפלאה לעין היוצרת של אימך ברוחך ובידייך. שבוע טוב!
רוחה וחנה, תודה.
אני עובדת על עוד ועוד קולאז'ים, מתוך מחשבה שאולי היא מביטה ומרוצה ממה שרואה. הצילומים מעולם לא היו דבר בעל ערך בעיני המשפחה. אולי אצליח לשנות את זה, במעט.
המיסטיקה לוחשת רוחשת בעבודותיך, סוריאליזים, עם נגיעות מוסיקליות, והרהור, העבודה שרה, מרחפת ושוב אני חשה את הקמאיות בעבודותיך. נהדר תמי. חיה אסתר