השיר שטובה גרטנר התייחסה אליו כאן:
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=15832&blogID=116
עבודות הבית
1
מתיידדת עם עבודות הבית
מקשיבה לרחש המטאטא,
עוקבת אחרי סימני המים.
מחלקת את הרצפה לחלקים.
חושבת: "את זה וגם את זה,
אפשר כבר להחזיר".
עוד מעט ייצאו ממני חוטים
כמו ממערכת הסטריאו שלי
ואוכל להקשיב לשירים
שיגיחו מתוכי
כקורים המבקשים לשוב
אל גוף העכביש.
2
עכשיו הזמן להתכופף
אל הסדקים ואל החורים
ואחר כך להזדקף,
להתנער,
להשיר טיפות אחרונות של פחד
(לא צריך לנסוע לשם כך לאלסקה)
ולשוב וללכת הלאה
בנחת,
בלי למהר.
—
עכשיו הזמן לומר אמת, עמ' 49
*
הזדמנות להגיד תודה גדולה לכל האנשים שלקחו חלק באירוע אתמול בקרון הספרים – חוטים רבים התחברו, הרחיבו את לבי והצמיחו לו כנפיים. היום, לאט לאט, הוא חוזר.
שבוע טוב!
איזה יופי של שיר
תודה רבה, לי. שמחה שאהבת:)
שיר יפיפה
תודה רבה, מירי. תרגישי טוב 🙂
נהדר, הזכיר לי מדיטציה עם מטאטא .
תודה רבה, אבנר. זה בדיוק זה. שמחה שראית 🙂
שיר מאוד יפה חני הדברים הקטנים אומרים שירה
תודה רבה, חנה. כן. לגלות את השירה בחיי היומיום. טיך נהאת האן, מורה זן ומשורר, כותב על הדברים האלה. כדאי מאוד לקרוא.