הפגנה

יום רביעי , אני נוסעת לירושליים לסקר הפגנה ולפגוש עיתונאי חבר מהסוכנות. בבוקר מתקשר אלי איתן ומבקש שאקח את אוקון, פליט סודני שאני לא מכירה מהתחנה המרכזית הישנה בתל אביב לירושליים. בסדר.

אני אוספת את רום ואוקון מלוינסקי בדרך, כל הדרך אנחנו צוחקים ומדברים, אוקון בן 21. מאוחר יותר יתברר לי שאני מכירה את הסיפור שלו רק אותו עדיין לא פגשתי משום מה.

שלושה אנשים צעירם, בערך, בדרך לי-ם צוחקים, אנחנו מצליחים למצוא חניה בקלות ממש מול כיכר פריז, אוקון מתלהב מהנהיגה שלי. טוב שמישהו חושב שאני נהגת שודים. אני נהגת מצוינת. 
אני מתחילה לראיין ולכתוב ובין לבין להתחבק עם כל מיני פעילים וחברים , שבתאי, עיתונאי , חבר ובחור מצוין בכלל מגיע. הרבה מאד אנשים הגיעו להפגין יחסית לצהרי יום רביעי בירושליים, אני מכירה בין אוקון לשבתאי שמחליט לראיין אותו לכתבה לסוכנות שלנו ( אני עובדת בשני כלי תקשורת, ישראלי וזר). מהצד אני מקשיבה ומדי פעם מוסיפה שאלה משלי, שבתאי ענייני כתמיד.

הנה הסיפור של אוקון בקצרה :

בגיל 12 פרצו מורדים לכפר שלו בדרום סודן, רצחו את הוריו ואנסו מול עיניו את אחותו בת העשר. כן, עשר קראתם נכון, שבתאי שואל את אוקון אם יש לו מושג איפה אחותו היום ואוקון משיב בטון ענייני " היא מתה, ילדה בת עשר שעשרה גברים השתמשו בה, נו, איך היא יכולה לשרוד דבר כזה?"

אמו של אוקון ניסתה לעזור לביתה ונרצחה בדקירות סכין, את אוקון מכרו לעבד, שלוש שנים היה עבד עד ששוחרר על ידי נוצרים שלקחו אותו לכנסיה בחארטום, וסייעו לו להגיע למצריים, שם ניסה אוקון לארגן את הפליטים הסודנים למעין ועד ונעצר על ידי המוחבארת , הוא מראה לשבתאי סימנים על האצבעות" הם לקחו לי את הציפורניים" הוא מדגים איך עקרו לו את הציפורניים בכלא, אחרי מספר חודשים שחררו אותו, עצרו שוב ואחר כך ברח לישראל, כאן היה כלוא בבתי כלא שונים מעל לשנה. עכשיו הוא משוחרר וראש הממשלה עומד להחזיר אותו למצריים ממנה נמלט כי הוא דרום סודני ולא דרפורי. 

"אני יודע שאם יחזירו אותי למצריים , אני אמות, המצרים יחזירו אותי לסודן וזה יהיה הסוף שלי"

כל הזמן הזה אוקון לא בוכה, לפרקים הוא אפילו מחייך, בחור צעיר שמתעקש להנות אפילו עכשיו מהבתים היפים של ירושליים, כלשונו. בדרך הביתה אני והוא מתווכחים קצת על פוליטיקה במצריים, מי יירש את מובארק, גמאל או האחים המוסלמים. אחר כך אנחנו משווים ערוצים, מה עדיף, פוקס ניוז או בי ביביסי או אלג"זירה, אוקון משתדל להישאר מעודכן כל הזמן לגבי מה שקורה בסודן ומצריים. אנחנו מדברים על חארטום, למי שלא יודע , חארטום טובלת בכסף סיני, בתי מלון, כבישים רחבים, חנויות, נמל תעופה משופץ עולים בה כפורחים, קבוצה גדלה והולכת של עשירים ובני מעמד ביניים נהנית ממנעמי החיים בחארטום. יש כאלו שמכנים אותה הדובאי של אפריקה. אבל רק העשירים נהנים, כמו תמיד

.

ראש הממשלה רוצה להחזיר את אוקון למצריים, לא כדימוי, לא כמסה, כאוקון. ואם יחזירו את אוקון למצריים, מי ידבר בעדו? מישהו מאיתנו יקום להסתיר אותו?

הייתי רוצה לחשוב שכן.  בינתיים קבענו ללכת לסרט מחר עם רום ואיתן.