חיים

אתמול בשעות אחר הצהריים, בבית קברות בירושליים, קבוצת אנשים קטנה ואני בתוכה נאספת לזכור את יום מותו של סבי, חיים דוד, איש צעיר שנפל בקרב על ירושליים בכד אייר תש"ח.

ומכיוון שאזכרות הן עניין משמים, אני נודדת בין המציבות הסמוכות לקבר סבי. ובשורה מאחוריו לוכדת את עיני כתובת תמוהה על אחת המציבות שאני מפענחת מיד.

חיים שניידרמן, נולד בפולין, עלה בתש"ח, נפל בקרב ע"י קריית ענבים בתש"ח, בן 25 במותו.

אין תאריך לידה, אין שם אב. חיים שניידרמן, ששמו כשם סבי המנוח, נפל בקרב בכ" אייר, ארבעה ימים לפני סבי. הכתובת על המציבה מלמדת על חייו של חיים שניידרמן שעלה מפולין, ניצול שואה גלמוד, וכאן גוייס מיד לצבא ונפל בקרב, ללא משפחה. בודד. 

מאות עולים חדשים כמוהו, ניצולי שואה, גויסו ללחימה כמעט מיד עם ירידתם מהאוניות שהביאו אותם מאירופה. רובם נפלו בקרבות.

איש  צעיר היה חיים שניידרמן, צעיר ממני בעשור היום, בקושי נער כשפרצה המלחמה. ואיש אינו יודע מתי נולד בדיוק ואיש אינו יודע מה שם אביו. ואין איש שזוכר שהיה בחור בשם חיים שניידרמן.

במתקן הקטן על המציבה המיועד לנרות היה נר ישן, מיום הזכרון האחרון, שהדליקו שם חניכי בני עקיבא בשליחות משרד הבטחון. הדלקתי גם אני  נר על קברו. 

ובדרך הביתה התקשר גיסי לבשר שאחותי ילדה בן.