שֶׂכְוִי הָרִים
שֶׂכְוִי הָאַלְפְּ גוֹחֵק,
יֵבְכְּ אַוָּז הַלֵּיל,
פַּר שָׁחוֹר צוֹרֵק
וּבְפִיו חָלִיל.
יַנְשׁוּף הַתּוֹר טִרְטֵר,
אַחַר יוֹנַת-יַנְשׁוּף חִזֵּר,
כְּלוּםשֵׁשׁ מְקַפֵּץ
שָׁם מֵעֵץ לְעֵץ.
רוּחוֹת שׁוֹבְרוֹת עָנָף,
עוֹרֵב קוֹרֵא רַק: קְרוּעַ!!
מֵהָאֲגַם יָרִימוּ אַף
בְּנֵי בֵּית הָאִצְבּוּעַ.
אַזְהָרָה: הַמְּחַפְּשִׂים – וְעוֹד יוֹתֵר: הַמּוֹצְאִים – בַּשִּׁיר הַזֶּה מוּבָן כָּלְשֶׁהוּ יִשָּׁפְטוּ ל- 10 שְׁנוֹת גֵּיהִנּוֹם.
Die Fingur
Es 1acht die Nachta1p-Henne,
es weint die Windham-Gans,
es blȁst der schwarze Senne
zum Tanz.
Ein Uhu-Tauber turte1t
nach seiner Uhuin.
Ein k1einer Sechs-Elf hurte1t
Von Busch zu Busch dahin …
Und Wiedergȁnger gehen,
und Raben rufen ko1k,
und aus den Teichen sehen
die Fingur und ihr Vo1k . .
כנ"ל
היי מוישלה
הרבה זמן לא ביקרתי פה, לא היה לי זמן נפשי…
ודבר ראשון חיפשתי אותך
נפלא ללקק את האצבעות
שבת שלום טובה
טובה,
האם ביקרת אצלך,
שלחת לנורית פרי משלוח מות
זה לא משמח לחג.
אבל חוץ מזה הכל בסדר.
תודה על ביקורך, את חברה נאמנה,
אבל הצעת ולא חזרת אל הצעתך
להלחין מתרגומיי
האם תשובי להצעה
מה יהיה
משה
כמו שנאמר : קישקוש בלבוש
אבל חמוד
אין לי יכולת לשפוט מה עשית מהטקסט המקורי
שבוע טוב
גיורא,
יש שירים רציניים מאד, שירי אהבה פילוסופיה מולדת מה עוד בלי סוף כולם מרציני פנים ועיקרם שכאילו יש לשיר משמעות חשובה –
ויש שירים קלים יותר. גם הם כאילו נושאי משמעות.
אבל שירים בלי כל משמעות, שירים דדאיסטיים, Dada of Tristan Tzara etc נטולי משמעות, משתדלים להתחרות בחוסר משמעות, – זה לא ז'אנר כל כך מקובל: אבל יש. אני אוהב אותם – אחר שאדם רודף אחר משמעות ומוצא שהעולם בוקה ומבולקה, שמעמידי פני רצינות משקרים ומבלפים ונאומיהם מלאים מילם ריקות ופראזות נבובות מעצם הולדתן, ומלסטמים את הבריות ומעמידים פני מבינים ויודעים ומבשרי גאולות לעולם וכו', מעמידים פני מבינים רציניים וכו', להעמיד שיר המכריז על עצמו – אינני יודע כלום, לכלום אין באמת משמעות, הבה נעמיד פנים כאילו יש אבל לשלול כל סימן של משמעות, מילים אינן מהוות משפט עומד על הרגליים, ההגאים אינם מעמידים מלים – מעמידים רק פני מלים, כאילו הן מלים משמעותיות, הסינטקס איננו סינטקס (יש כמה סוגים, הכר נא את שירי cummings) – כל ה-art nuovo הזה לדידי הוא מלבב. להעמיד אסלה במאכז האולם במוזיאון ולכתוב עליו פתק – זו היצירה האמנותית המופתית של המאה ה-20
המקרה המפורסם ביותר בשירה הוא נדמה לי השיר Jabberwocky – of Louis Caroll, i. e. the reverend Dodgson, מעליסה בארץ הפלאות: זה נקרא, למדתי, בגרמנית Lautgedichte, שירת קולות, שמורגנשטרן הצטיין בה. שירה זו אינה קלה לתרגום, כמו שאפשר היה לחשוב, אם כי של קארול תורגם על ידי אהרון אמיר ואחרים. החוכמה – טקסט בו שזורים מלים עבריות אמיתיות ליד מלים הנראות עבריות ( גוחק, צורק) קונגלומרט של הגאים שאכן קיימים בלשון ( לא קולות חריגים שאינן ברפרטואר של השפה), מלים חסרות משמעות אך שאדם תוהה מדוע הלשון לא השתמשה באשפרות לנצלן? שיזור מילים כאלה בשורה משווה לה כאילו משמעות – הקורא תוהה – מה, רק אני לא מבין? נשמע מאד משמעותי!! – או כמו שעליסה אמרה – המילים כאילו מכניסות רעיונות לראשי, רק שאני אינני יודעת מה הן.
וזה מה שעשיתי, מה שהשתדלתי לעשות, מה שבאה לי השראה לעולל, לתרגם את השיר לפי העקרון, לא לפי….המשמעות, כי זו אינה קיימת, בעיקרה.
וכו', העיקר שנהיה בריאים.
גיורא, היה זה נסיון להסביר את חסר המשמעות. ( אולי כך גם ההסבר עצמו – אבל אתה בעל דיעות קדומות בעניני מורגנשטרן זכותך).
תודה על הביקור.
שלום משה
תודה על ההסבר המלומד והחשוב.
אגב, אין לי "דעות קדומות" יש לי דעה שהתגבשה תוך קריאת תרגומיך.
דווק אהבתי את השיר הזה מכיוון שהוא הולך "עד הסוף" עם הקישקוש בלבוש.
נחמד לקרא מדי פעם משיריו, כאתנחתא. אבל כדיאטה קבועה,כמו שהבאת לנו (ברורות לי הנסיבות- "התלבשת עליו")זה היה קצת "יותר מדי"
להתראות
גיורא