בננות - בלוגים / / הַכְּפָר בְּבּוֹהֵמִיָה
בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

הַכְּפָר בְּבּוֹהֵמִיָה

 

 מורגנשטרן: הַכְּפָר בְּבּוֹהֵמִיָה

 

פַּלְמְסְטְרֶם נוֹסֵעַ עִם מַר פוֹן קוּרְץ 

לִכְפָר בּוֹהֵמִי – מֵעֵין קִבּוּץ.

 

אֵין הוּא מֵבִין שָׁם שׁוּם דָּבָר:

לֹא הַשְּׁלָטִים, מָה נֶאֱמָר. 

 

הָאֱמֶת, גַּם רֵעוֹ פוֹן קוּרְץ 

מְלַוֵּהוּ אַךְ כְּצִלְצוּל חָרוּז.

 

אֵין בּוֹ תְּשׁוּעָה. אֵין הוּא חָלוּץ.

חִוְרִים חוֹזְרִים – עוֹלָמָם לַחוּץ.

 

פַּלְמְסְטְרוֹם רוֹשֵׁם אֶת הַשָּׁבוּעַ:

מָה לֹא חָווּ! ! דְּבַשׁ כַּלֵּב-שָׂבוּעַ.

 

 

 

 

 

Das böhmische Dorf

 

Palmström reist, mit einem Herrn v. Korf,

in ein sogenanntes Böhmisches Dorf.

 

Unverständlich bleibt ihm alles dort,

von dem ersten bis zum letzten Wort.

 

Auch v. Korf (der nur des Reimes wegen

ihn begleitet) ist um Rat verlegen.

 

Doch just dieses macht ihn blaß vor Glück.

Tiefentzückt kehrt unser Freund zurück.

 

Und er schreibt in seine Wochenchronik:

Wieder ein Erlebnis, voll von Honig!

 

 

8 תגובות

  1. גיורא פישר

    מעניין את מה הפכת ל"קיבוץ" ,ויפה המשחק עם כלבא שבוע, מה המקור אומר?

    • גיורא,
      תודה על התגובה-!

      יש בעיות במערכת ה"בננות". (כבר הערתי על כי) פעם כשבאה תגובה, באה הודעה עליה בדוא"ל. היום באה הודעה אם אני מגיב… כך שגם תגובתך היתה עוברת בלי שאשים לב, לולא במקרה פתחתי.

      לעצם הענין – לא תמיד טוב להיכנס למטבח. עקרות בית מתנגדות לכניסת זר לשם.
      אינני כופר בכך שאני נוטל חרויות. כבר הערתי במקום בו הערתי על כך – מי שמכיר את המקור איננו נזקק לתרגום. פרסמתי על כך מאמרון (המבוא לתרגומיי לשירי היינה), קרא נא שם הערותיי נדון.
      בתרגומי כתוב: "מעין קיבוץ" תוכל למשוך קווים משותפים בין כפר מעוט אוכלוסין לקיבוץ.
      אבל החטא הגדול ביותר של מהתרגם (אבל גם של המשורר!!!) – כפי שמורגנשטרן בשיר הזה, ולפחות בעוד שיר מודה – "קורף" – כי זה מתאים לו לחרוז.
      על כן הרשיתי לעצמי "לתרגם" קורף=קורץ. קורץ זה גם שם יותר מקובל ונפוץ מ"קורף".
      מכאן, ומכאן בעיקר ואולי בלבד הקיבוץ. – מאכזב? אבל גם ניתן למצוא לו הצדקה.
      אחר ושונה הוא ענין כלבא שבוע. במקור ,Wochenchronik הכרוניקה של השבוע. יש הרבה חרוזים על "שבוע", אך לא מצאתים מתאימים לענין. היתה לי הרגשה שמהמילה "כלבא שבוע" יכול לצאת משהו – עד שאילפתי את המילה ואילצתי אותה להתאים – כי במקור המשורר מדבר על דבש: גם את הדבש היה צריך להתאים לשורה, לשירה, לשורה עם חרוז למילה "שבוע". אז שיהיה מישהו שהוא שבע מהדבש. איפה אוכל אדם לשובע? אצל כלבא-שבוע, שמי שנכנס אצלו רעב, יצא שבע. אבל מה לנו כאן לכלבא שבוע מהבית השני? צריך לסרק את המילה ולהתאימה לענין. יצא אדם ששבע כלבבו מהדבש – לבו שבוע; דְּבַשׁ כַּלֵּב-שָׂבוּעַ = רמז לפירוש חדש לשם כלבא-שבוע.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה גנן