מורגנשטרן: הַכְּפָר בְּבּוֹהֵמִיָה
פַּלְמְסְטְרֶם נוֹסֵעַ עִם מַר פוֹן קוּרְץ
לִכְפָר בּוֹהֵמִי – מֵעֵין קִבּוּץ.
אֵין הוּא מֵבִין שָׁם שׁוּם דָּבָר:
לֹא הַשְּׁלָטִים, מָה נֶאֱמָר.
הָאֱמֶת, גַּם רֵעוֹ פוֹן קוּרְץ
מְלַוֵּהוּ אַךְ כְּצִלְצוּל חָרוּז.
אֵין בּוֹ תְּשׁוּעָה. אֵין הוּא חָלוּץ.
חִוְרִים חוֹזְרִים – עוֹלָמָם לַחוּץ.
פַּלְמְסְטְרוֹם רוֹשֵׁם אֶת הַשָּׁבוּעַ:
מָה לֹא חָווּ! ! דְּבַשׁ כַּלֵּב-שָׂבוּעַ.
Das böhmische Dorf
Palmström reist, mit einem Herrn v. Korf,
in ein sogenanntes Böhmisches Dorf.
Unverständlich bleibt ihm alles dort,
von dem ersten bis zum letzten Wort.
Auch v. Korf (der nur des Reimes wegen
ihn begleitet) ist um Rat verlegen.
Doch just dieses macht ihn blaß vor Glück.
Tiefentzückt kehrt unser Freund zurück.
Und er schreibt in seine Wochenchronik:
Wieder ein Erlebnis, voll von Honig!
מעניין את מה הפכת ל"קיבוץ" ,ויפה המשחק עם כלבא שבוע, מה המקור אומר?
גיורא,
תודה על התגובה-!
יש בעיות במערכת ה"בננות". (כבר הערתי על כי) פעם כשבאה תגובה, באה הודעה עליה בדוא"ל. היום באה הודעה אם אני מגיב… כך שגם תגובתך היתה עוברת בלי שאשים לב, לולא במקרה פתחתי.
לעצם הענין – לא תמיד טוב להיכנס למטבח. עקרות בית מתנגדות לכניסת זר לשם.
אינני כופר בכך שאני נוטל חרויות. כבר הערתי במקום בו הערתי על כך – מי שמכיר את המקור איננו נזקק לתרגום. פרסמתי על כך מאמרון (המבוא לתרגומיי לשירי היינה), קרא נא שם הערותיי נדון.
בתרגומי כתוב: "מעין קיבוץ" תוכל למשוך קווים משותפים בין כפר מעוט אוכלוסין לקיבוץ.
אבל החטא הגדול ביותר של מהתרגם (אבל גם של המשורר!!!) – כפי שמורגנשטרן בשיר הזה, ולפחות בעוד שיר מודה – "קורף" – כי זה מתאים לו לחרוז.
על כן הרשיתי לעצמי "לתרגם" קורף=קורץ. קורץ זה גם שם יותר מקובל ונפוץ מ"קורף".
מכאן, ומכאן בעיקר ואולי בלבד הקיבוץ. – מאכזב? אבל גם ניתן למצוא לו הצדקה.
אחר ושונה הוא ענין כלבא שבוע. במקור ,Wochenchronik הכרוניקה של השבוע. יש הרבה חרוזים על "שבוע", אך לא מצאתים מתאימים לענין. היתה לי הרגשה שמהמילה "כלבא שבוע" יכול לצאת משהו – עד שאילפתי את המילה ואילצתי אותה להתאים – כי במקור המשורר מדבר על דבש: גם את הדבש היה צריך להתאים לשורה, לשירה, לשורה עם חרוז למילה "שבוע". אז שיהיה מישהו שהוא שבע מהדבש. איפה אוכל אדם לשובע? אצל כלבא-שבוע, שמי שנכנס אצלו רעב, יצא שבע. אבל מה לנו כאן לכלבא שבוע מהבית השני? צריך לסרק את המילה ולהתאימה לענין. יצא אדם ששבע כלבבו מהדבש – לבו שבוע; דְּבַשׁ כַּלֵּב-שָׂבוּעַ = רמז לפירוש חדש לשם כלבא-שבוע.
בכלל לא מאוכזב, להפך. קודם כל, אין אלה כתבי הקודש, שנית, היה ברור לי שנאלצת לחפש פתרונות יצירתיים. הצלחת
לגיורא
תודה.