בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
בְּמַמְלֶכֶת סִימָנֵי הַפִּסּוּק (עיבד ועיברת – מ. ג.)
בְּמַמְלֶכֶת סִימָנֵי הַכְּתָב
רַעַשׁ וּמְהוּמָה,
פְּסִיקִים, מַקָּף, כָּל הַצָּבָא
יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה.
בְּמַמְלֶכֶת סִימָנֵי פִּסּוּק
לֹא שׂוֹרֵר שָׁלוֹם,
לֹא מָצְאוּ אַמְהוֹת קְרִיאָה
לָהֶם בִּכְתָב מָקוֹם.
הֵם יִיסְדוּ – מַצָּבָם לַחוּץ –
אֶת אֲגֻדַּת סִימָנֵי הַדְּפוּס.
רַק סִימָנֵי הַשְּׁאֵלָה
חָשְׁבוּ לְנוּס בַּאֲפֵלָה.
תְּלוּנָה רַבָּה לִנְקֻדָּה וּפְסִיק-
"אָנָּא, סוֹהֵר, אָנָּא תַּפְסִיק
לְסָגְרֵנוּ בֵּינוֹת סוֹגְרַיִם,
יְשָׁרִים אוֹ מְרֻבָּעִים".
אֶת תָּו "פָּחוֹת", עִם הַמַּקָּף,
יַחַד יִדְחְפֵם מַגָּף,
וְגַם קַו מַפְרִיד כְּבָר הִצְטָרֵף;
כְּחֶרֶב חַדָּה אֶת הַמּוּבָן חוֹטֵף
וְשָׂם בַּסַּל – כְּרֹב שָׁלָל.
הַשּׁוּרוֹת מָלְאוּ חָלָל.
סִימָן קְרִיאָה קוֹרֵא לַחֲזֹר
לְמֶרְחָא, טִפְּחָא, לְנָסוֹג אָחוֹר:
כְּמוֹ מִתְפַּקְּדִים כֻּלָּם, כָּל אוֹת,
נֶעֱמָדִים בֵּין מֵרְכָאוֹת,
בְּסֵדֶר רַב הַנְּקֻדּוֹת
מִסְתַּדְּרוֹת בְּתוֹר, שְׁלָשׁוֹת…
וּבְרֹאשׁ, דַּגְלָנֵי הַסֶּגֶל
וּבְיָד כֻּלָּם נִשָּׂא הַדֶּגֶל.
Im Reich der Interpunktionen
Im Reich der Interpunktionen
nicht fürder goldner Friede prunkt:
Die Semikolons werden Drohnen
genannt von Beistrich und von Punkt.
Es bildet sich zur selben Stund
ein Antisemikolonbund.
Die einzigen, die stumm entweichen
(wie immer), sind die Fragezeichen.
Die Semikolons, die sehr jammern,
umstellt man mit geschwungnen Klammern
und setzt die so gefangnen Wesen
noch obendrein in Parenthesen.
Das Minuszeichen naht, und – schwapp!
da zieht es sie vom Leben ab.
Kopfschüttelnd blicken auf die Leichen
die heimgekehrten Fragezeichen.
Doch, wehe! neuer Kampf sich schürzt:
Gedankenstrich auf Komma stürzt –
und fährt ihm schneidend durch den Hals,
bis dieser gleich – und ebenfalls
(wie jener mörderisch bezweckt)
als Strichpunkt das Gefild bedeckt!
Stumm trägt man auf den Totengarten
die Semikolons beider Arten.
Was übrig von Gedankenstrichen,
kommt schwarz und schweigsam nachgeschlichen.
Das Ausrufszeichen hält die Predigt;
das Kolon dient ihm als Adjunkt.
Dann, jeder Kommaform entledigt,
stapft heimwärts man, Strich, Punkt, Strich, Punkt.
משה היקר
אין מילים, הוא שובב, ואתה איתו משתולל, הרבה פעמים חלפו לי מחשבות על מה זה סימני הפיסוק, אתה מביא את זה לפנים
להתראות טובה