הֵם יַחְזְרוּ
אֶשְׂנָא אֶת הָאוֹמְרִים: אֶחְזֹר בַּסְּתָו.
דְּבָרָם אַךְ הֶבֶל, רִיק, אוֹ כְּלוּם וְשָׁוְא.
הֵם מַבְטִיחִים, – מַה הַבְטָחָתָם?
הֵם אֲהוּבִים, אַךְ מִדְבָּרִים כָּךְ סָתַם.
אוֹ נְחוּצִים. שׁוּבָם שָׁזוּר תִּקְוָה
כִּי עוֹד נִרְאֵם. הַלֵּב יָתוּר רָחוֹק –
הַכֹּל עוֹד יְלַבְלֵב כְּגַן יָרֹק –
אַיָּם אֵפוֹא. הֵם רָחֲקוּ מִכְּבָר.
חָדַלְתִּי לָאָמִין, צַפּוֹת שׁוּבָם לַשָּׁוְא.
הִסְכַּנְתִּי עִם הָרַעְיוֹן כִּי סְתָו
הִנֵּה הִגִּיעַ, בָּא, בַּחַלּוֹן מִכְּבָר,
עָפָר וְאֵפֶר כָּל הַבְטָחָתָם.
הֲשָׁכְחוּ? נִתָּק לִבָּם מִיָּד, כָּךְ סְתָם.
אוֹ רַק הֵתֵלּוּ, בָּאִישׁ כָּמוֹנִי תָּם?
ממילא אתם לא אוהבים סונטים.
יפה, עצוב.
אולי באביב הם ישובו חזרה.
אוהבים ועוד איך!
מלא תקוות כרימון וגם ספק גדול.ומלא געגוע. מאחלת שאכן ישובו כפי שהבטיחו.
יפה מאוד.