בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
שיר אהבה שומרי בת 5000 שנה בערך (מה, כבר אז חיו בני אדם על פני כדור הארץ?)
אָנָּא פּוֹנֶה לִבֵּךְ?
אֶל אַן עֵינַיִךְ?
הֵן אֵלַי יִפְנֶה לִבֵּךְ!
הֵן בִּי תַּבֵּטְנָה עֵינַיִךְ!
רְאִינִי כְּלֶחֶם
שְׁתִי עֵינַי כְּיַיִן,
דַּבְּרִי בִּי עִם אָמָתַךְ
חִלְמִינִי כְּכוֹכָב הַשַּׁחַר.
רְאִינִי כְּמֵיתָר עַל הַטִּיגִי,
וְיֵאוֹר לִבֵּךְ כְּאוֹר הַיָּרֵחַ!
כְּשֶׁמֶשׁ תֵּאוֹר חֶדְוָתֵךְ, תִּתְחַדֵּשׁ
כְּאַהֲבָתֵךְ הַמִּתְחֲדֶשֶׁת אֵלַי כָּל בֹּקֶר!
Claus Wilcke, Liebesbeschwŏrungen aus Isin, 65ff + 25ff
———————————————————————————–
איזה שיר נהדר.
מי כתב אותו?
נא להזדהות בשם.
אכן, כדבריך.
נא להזדהות בשם.
ולוואי ודבריך יפלו על אזניך הכנות.
והעיקר – שכחתי לומר תודה על דבריך!!! הם מחממים מלבבים את הלב –
מזדמן יקר,
איזו שאלה? מי כתב אותו? אני, כמובן. אחרת לא הייתי כוללו באתר.
אגב, בחר לך שם קבוע.
מי כתב אותו? לא אני. אני רק תרגמתי אותו וכתבתי אותו והבאתיו לאתר. כתב אותו – גם לא סיני-אוטו-לקה Sini-utu-Leke: הוא חיבר רק את שירת גילגמש: ומאז ימיו עד מאוחר מאד בהיסטוריה לא נהגו לרשום את שמות המחברים של הטקסטים. כך יכלו קטעים ניכרים להיות מיוחסים לכתב היד של אלהים ( כמו בדניאל על הקיר, ובדרך כלל על הסלע): אבל זו פרשה אחרת.
מי כתב אותו? זו עבודת צוות שחבריו לא נדברו: מי כתב אותו? היה אלמוני שכתב. היו הרבה שהעתיקו, אולי אפילו תרגמו משומרית לאכדית. היה אדון Claus Wilcke, גרמני הגון, שאסף לוחות רבים כאלה והוציא חיבור בשם
Liebesbeschworungen, שירי אהבה שומריים-אכדיים. והייתי אני: ז. א. – עד שקמתי ותרגמתי כי שפרה לא שעתה לשירים נלוזים ופשוטים כאלה, והיא גם לא התענינה בהם כי פרופ' קליין התענין ראשית בשירי המיתוס הגדולים ולא בעניני עמך פשוטים כאלה אותם אני אוהב ומתרגם בשצף כצף – מהמקור. ( אבל כאמור בעזרתו הרבה של וילקה.
האם ברור? אפשר להוסיף ולהסביר עוד. כתוב (תחת שם סביר, אני כבר לא כל כך גם זוכר – אם ידעתי פעם – למה אתה קוראע לעצמך תייר מזדמן).
הדייר הקבוע יקר,
1.שם שלי: המזדמן קבוע לביתך.מה רע בזה?
המקור:מטאפורה שלך.
2.תודה על דברי הסבר.
סליחה על הבורות-תרחיב בבקשה הסבר ל:
"כמו בדניאל על הקיר, ובדרך כלל על הסלע): אבל זו פרשה אחרת."
3.מה שכתבת ברור,אבל אשמח לקבל עוד.
ההבדל, יקירי, שאני למשל לצערי אינני זוכר כלל כל הערה מקרית שלי, אבל לו היה לך שם, הייתי זוכרו לנצח!!! אז בחר.
בענין דניאל וכו': מה שאדם איננו יודע מנין נפל עליו, הוא מייחס לכוחות עליונים. מחלות – מהשדים. צרות מהשטן. ברכות – רק מהאלהים. כתבים שלא נודע מקורם הם גם כן מאלהים ( ראה התנ"ך.
אלהים כתב על פי רוב על סלעים. הוא חרת את 10 הדברות על אבן על הר סיני וחרת את המשפט הנצחי "מנה מנה תקל ופרסין" על הקיר בבבל. אתה מכיר את הקירות בבבל? יש תמונות. והעלה בזכרונך את חומות ירושלים. אמנם עליהם לא כתוב אבל האם יעלה על דעתך שבירושלים הקיר = החומה היה עשוי סלע ובבבל סתם כתבה יד האל על טיח? לא יעלה על הדעת. צא ולמד שהאלהים כתב גם שם על סלע. מה שהיה להוכיח.
אבל אלה האמיתות כדי להצחיק קצת, – עם כל הריאליה שבתוכן. לעצם הענין – שמח שהבנת את דבריי הנוגעים לספרות אכד- שומר. זו תורה גדולה ולימוד צריך. מכל מקום אין מחבר לכתבי שומר ואוגרית וכו'. אמנם היוונים שמות סופריהם הדגולים נשמר, אבל לא הכל היה להם מזל כזה.
אז זה מה שעלה לי כרגע לכתוב כתשובה לתשובתך, וכה לחי.
אבל עוד דבר – עצה. ק'רא נא מהר את הנוגע לפוסט הזה – ושוב תודה על דבריך!!! כי אני עובד על טקסט חדש ועומד לפרסמו עוד מעט.
1.תודה בענין דניאל וכו`. הנושא חומה
מוכר לי – עבדתי בו.
2.מדברים פה הרבה על האנונימיות.גם אתה.
אז עקצתי אותך דרך הדוגמה שהשתמשת.
דעתי שאין צורך להזדהות. לא חשוב.
למשל, אני גם אוהב את מוזיקה של
Late Middle Ages and Renaissance .
לצערי גם זוכר בדרך כלל הרבה. לכן אני
אוהב לחפס קטעים טובים שלא מכיר. איך?
הפטנט פשוט מאוד:אני מחפס Anonim .
בברכה.
יידיד, תודה שהשכלתי. ובאמת, המוסיקה של ימי הביניים היא דוגמא למופת. ( אם כי – וההערה מיותרת – אנו פוגשים בשמות הגדולים, Henry VIII, Alphonso rey Spania, William Byrd, Orlando di Lasso, Monteverdi, Pergolesi. הגב' Terpsychore, John Dowland, ועוד הרבה, לא קמתי לראות בתקליטיה.
לעצם הענין של השמות, גם תודה שלימדתני – מעתה כשאזדקק לך וארצה לקרוא לך אעמוד בכיכר השוק ואצעק: Anonym!!! Anonym – ואולי תופיע.
משה, אתה מבלבל אותי עם המשיח.
אני לא!!!
אם תזדקק לי – פשוט תכתוב בבלוג שלך:
אל המזדמן קבוע לביתי.
אני הולך לשמוע שיר פיוס.
להתראות.
כל שמות הקומפוזיטורים שנמנו כאן (למעט אורלנדו דה לאסו שהוא רנסאנס) הם שמות שמתקופת הבארוק המוקדמת.
לגיורא
נפלא לדעת. תודה על האיזכור.
השירה האכדית שהבאתי ( + שומרית באשר היא) היא עוד יותר עתיקה – ממש קלאסה.
איזכורי היצירות המוסיקליות – רק תגובה על עניני אנונימיות וכיו"ב.
משה
גיורא לשם היקר,
כוונה של משה הייתה:
Guillaume De Machaut,Jacob Obrecht,Josquin Des Prez, Guillaume Dufay ,Jan Ockeghem,etc
נפלא, בעברית. קצת פרופורציות לשירה העברית בת זמננו. אין מוקדם ומאוחר. כל הכבוד משה.
האחת אינה מפריעה לשניה. שתיהן מתקיימות לעצמן. הספרות העצתיקה בוודראיע לא העתיקה מהחדשה, אך אין מי שליך יתקע לומר שהחדשה אין בה מהמוטיבים של העתיק.
עמוקה היא באר הזמן ( -אמר מן). אם תרד בה עמוק מספיק, תמצא את עצמך כפי שאתה כיום.
אהבתי מאד
בתחילה חשבתי שלגש כתבה 🙂
From inscriptions found at Telloh, it appears that Lagash was an important Sumerian city in the late 3rd millennium BC.
לגש היתה עור.
לו לגש היתה כותבת, לא היית יודע את שמה, כי כאמור בהתכתבות זו, סופרי שומר-אכד לא חתמו בשן על יצירותיהם.
מה שלומך חוץ מזה?
תודה על הביקור.
From inscriptions found at Telloh, it appears that Lagash was an important Sumerian city in the late 3rd millennium BC.
לגש היתה עור.
לו לגש היתה כותבת, לא היית יודע את שמה, כי כאמור בהתכתבות זו, סופרי שומר-אכד לא חתמו בשן על יצירותיהם.
מה שלומך חוץ מזה?
תודה על הביקור.
השיר מאד מקסים, משה.
כמה רלוונטי עד היום,
נדמה לי שיכולתי להיות שומרית בקלות 🙂
ירח, לחם, יין, בוקר.
והכי נחמד: "דַּבְּרִי בִּי עִם אָמָתַךְ".