בננות - בלוגים / / שיר פיוס
בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

שיר פיוס

 

 

כְּאֵב חוזר עד למיאוס וזרא שמאז פרסמתי  תרגומים לשירת שומר כל הזמן שאלו אותי – מנין אתה מתרגם? מאנגלית, נכון?  – ואלה אנשים שאינם מבינים…סליחה, כן מבינים בשירת שׁוּמֵר בדיוק כמו חמור במרק פירות. אז כל החיים אני צריך להוכיח – אבל כעת כבר אפסיק להשתדל להוכיח כי אני מתרגם ממש מהאכדית, ולאחרונה מעט מהשומרית אפילו, שזה הרבה יותר קשה, וגם שיפרה אמרה.

אז כל פעם שאני צריך להוכיח מחדש אני מתרגם מהר משהו – בעיקר אם הדבר מוצא חן בעיניי והייתי מתרגמו בלאו הכי – שתוכלו להתבשם לא רק מהתרגום וחוכמותיו ( קרי המצאותיו והצלחותיו להעביר לשפה כנה ועשירה ומענינת – או כדבר אחד מהבלוגרים גם אפילו רעננה ) אלא גם משפת המקור עצמה.

אני יודע כי הנכם מלאי ענין בזה. אבל העיקר הם שירי האהבה – ועל כך כבר קיבלתי מעט שבחים  – הם כל כך אנושיים! (ראו אתמלו ושלשום…גם) וכל שיר כמעט שאני מתרגם אני רואה אותו כאילו מחיי חוצב!!! בדידי הוי עובדה. אני אהבתי ואני שנאתי ואני סבלתי…לא יפה לספר.  תתעלמו נא מהפרטי ותתבשמו מהעברתו אל מישורים אוניברסאליים. סדנא דעראה חד הוא – כולנו באותה קלחת. – אני ראיתי ואני הרחתי את הפרחים האלה ואלה הם חיי – בקיצור, אבל אפשר לפרט…בהזדמנות אחרת!!! בכל אופן, מתברר לא רק שבני האדם מהעולמות הקדמונים האלה אהבו, וידעו לאהוב  וסבלו, אלא שגם כתבו על אהבתם על מעלותיה ומורדותיה – כר"ב.

והנה  לא מעט שירי אהבה הם כתבו ואולי – עלה על דעתי – אוציאם בספר. ( כאמור אלה אינן יצירות מורחקות אל שמי המיתוס אלא שירים שנכתבו על  ידי – ועל – בני אדם שהילכו על האדמה וחוו את חייהם בלי עזרה מכוחות מבחוץ ומעל על פי רוב גם ובדרך כלל. על שתי רגלים).

 

1)      איחולי אוהב נכזב, שלא מבין מנין זה נפל לו.

 הֵחְסִירִי שֵׁנָה מֵעֵינַיִךְ!
בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם גַּם אַל נָא תָּנוּחִי!
נוּעִי חֲסְרַת מְנוּחָה כָּל הַלַּיִל!

 

KA-inim-ma-ki-ág-gá-kam KA [1]
KA [CVVE] wr. KA "(compound verb verbal element)"

inim [WORD] wr. inim; e-ne-eg3 "word; matter (of affairs)" Akk. Amatu

ki aĝ [LOVE] wr. ki aĝ2; kiĝ2; ki-ga-aĝ2; ki-ig-aĝ2; ki-ig-ga-aĝ2 "to love" Akk. Râmu

ki-ag-ak=של האוהב

=דבר האוהב

di-il-pi mu-ŝi-i-ta-am = dilpi muŝitam

 diliptu=sleeplessness, trouble: dilpu=night attendance (on a sick person)

  muŝita= tonight

ur-ri e ta-aş-la-li = uri e taşlalti

 uri= in the daytime

e=(interjection)= no!

taşlali= resting place

 

40)[2] mu-ŝi e tu-uŝ-bi = muŝi e tuŝbi

Muŝi=in the night

Tuŝbi=waŝabum, aŝabum.  To sit.

E tusbi= אל תשבי

 

 

Claus Wilcke, Liebesbeschwŏrungen, ll. 38-40

 

2)      אישה רעה מי יידע

KA-inim-ma-ki-ág-gá-kam[3]

 

am-mi-ni da-an-na-ti ki-ma mu-ur-di-nu qi-iŝ-tim

ammini=why 

dannati=strong

kima= כמו

murdinu=

qiŝtu= giṣṣu : [Country → Plants]  thorn, a thorny bush or tree

עַל שׁוּם מָה אוֹנֵךְ בָּךְ כְּשִׂיחַ קוֹצִים?

 

 am-mi-ni ki-ma şe-eh-ri-im la-hi-im ir-ni-it-ta-ka le-em-ná-et

şeheru= children

irnittu= outbreak of divine anger against a specific enemy, terminating with a cry of triumph  over annihilation

lemnaet=lemniŝ= badly, maliciously, with displeasure

התפרצויות הזעם האלה  וקריאות קרב רעות, מדוע,  כ…של ילדים,        

55) am-mi-ni za-a-wa-nu pa-nu-ứ-ki

Zawanu=zamanu==enemy: inimical (כאויב, בשנאה)

Panuki=פָּנַיִךְ

Halqu= missing,

am-mi-ni ha-al-qá-ku la a-ba-aŝ-si

la=לא

baŝu=exist

a-ba-aŝ-si –  קיים, הווה, גוף ראשון

 מדוע עבורך  אני   בבחינת  נעדר, לא קיים

ana li-ib-bi-ka ni-il ka-al-bu-um

ana- in

libbika= לִבֵּךְ

 =כלב, גם זאבkalbum

ni-il ŝa-hi-ứ-um

nil=ni-il=nihil=nahalu=להתנחל

ŝahu=pig

at-ta i-ti–lam-ma lu-na-as-si-ha-am. za-ap-pi-ka

zappu : [Animals]  bristle=  )הקוצים דלעיל : Re, תלתלים,  Zopf,  זיפים, בגרמנית   

itilamma= lamu (CAD l 69)= to encircle, to arrange decorations in a circular form.

בלבך התנחל כלב [או זאב]

התנחל חזיר [חזיר-בר, דב]

60) ŝa qá-ti-ka le-qé-a-am-ma a-na qá-ti-ja ŝu-ku-un

Qatika=  יָדֵךְ

Leqe=ליקח

Qatija=יָדִי

ŝukun=לְשַׁכֵּן

Claus Wilcke, Liebesbeschwŏrungen, ll. 52-60

 


 

 

 עַל שׁוּם מָה אוֹנֵךְ בָּךְ כְּשִׂיחַ קוֹצִים?

 עַל שׁוּם מָה כָּל בֹּקֶר – גַּם עֶרֶב

הִתְפָּרְצֻיּוֹת זַעַם אֵלֶּה  וּקְרִיאוֹת קְרָב רָעוֹת, כְּשֶׁל יְלָדִים,        

 

עַל שׁוּם מָה פָּנַיִךְ עוֹיְנוֹת?

אֶל מוּלֵךְ כְּאִלּוּ אֵינֶנִּי קַיָּם, הָלַכְתִּי בָּךְ לְאִבּוּד.

בְּלִבֵּךְ הַזְּאֵבִים קָמוּ, שׁוֹאֲגִים לְטֶרֶף,

הַדֹּב מַר הַנֶּפֶשׁ מְהַלֵּךְ.

 

נוּחִי נָא לְיָדִי, אֲסָרֵק שְׂעָרֵךְ,

אֶפְתַּח תַּלְתָּלַיִךְ,

 

תְּנִי יָדֵךְ בְּיָדִי, טְלִי, סִפְרִי אֶצְבְּעוֹתַי.

 

 

 

 


[1]  האכדים המשיכו לשמור על השפה השומרית גם אחרי שהשומרים עצמם כבר לא היו בעולם. הם שמרו על הלשון והתרבות השומרית. דוגמא: כאן. הם רשמו בראשי החיבורים הספרותיים את סוגת החיבור בשומרית.

[2]  המספרים בראשי השורות – מספרי השורות בטקסט האכדי המקורי

[3]  ראה לעיל, שיר מס' 1

 

8 תגובות

  1. נפלא
    תודה
    ותפסיק לרטון כל הזמן…:)

  2. המזדמן קבוע לביתך

    מתאים לשיחה עם לילית.
    מעניין אם זה עזר במשהו.

  3. הטעיות בניקוד מכוונות?

  4. לחבר המנקד – רב תודות!!! תמיד זה קורה – רצוי שיהיו לאדם 1000 עיניים – לתפוס את השגיאיםות שהמכונה המנקדת מעוללת. אבל תיקנתי! היו בס"ה שתי שגיאות- ותוקנו. – אבל אם תמצא עוד, אנא הודיעני, ואתקן.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה גנן