על הדמיון

 

 

 

 

ומה תאמרו על זה ?
(אני רוצה להודיעכם כי יש לי בפרסום זה חשש  לא קל מפני  להקת טרולים גדולה, תוצרת הונגריה  – לזו הפאשיסטית כוונתי – הנראים עוקבים אחר כל פרסום הנוגע לארצם. 
טוב שיש לנו עכשיו מערכת הגנה וסינון!

על דַּמְיוּת שפות ללא מגע ביניהן

 

משה גנן 

תש"ע

  002596435

 

"Sumer…is the birthplace of many things, and a culture very advanced for its time" (Unknown author[1])

"תפקידה של עבודה זו איננו לתת תמונה מפורטת על תולדות שומר, לשונה ותרבותה.  על אלה ניתן לקרוא בעבודות אחרות שהתפרסמו.  גם אין  תפקיד העבודה להציג את  פרות המחקר על תולדות הלשון והעם ההונגרי. אלה מענייננו רק במידה והם נוגעים לנושא העבודה: הקשר בין השפה ההונגרית לשומרית "( קומורוצי,Sumer és Magyar. ) .

 

עבודה זו מבקשת להתייחס לדברי הטוענים לקרבה בין השפה השומרית לשפה ההונגרית .

הערה אישית (מס' 1): לכותב עבודה זו  זיקה אישית  הן לשפה ההונגרית (מהיות שפה זו  הראשונה בה  למד להכיר את העולם) והן לשפה השומרית,  שפה אותה בחר ללמוד באוניברסיטה העברית, ירושלים.

הערה 2):  בכתיבת עבודה זו נעזרנו רבות, מלבד  אשר בחומר הכלול בעבודות המפורטות בביבליוגרפיה, גם באנציקלופדיה המקוונת  ששמה  Wikipedia. אנציקלופדיה זו  קלה לגישה וכל עוד לא יימצא כי האינפורמציה המוגשת מתוכה מוטעית, הרי שהיא קבילה.

 

הפוגש בשפה השומרית, והוא בעל רקע שפה אחרת,  איננו יכול להימנע מלמצוא דמיון בין שתי השפות.  זו היתה  מסתמא גם חוויית המוצא של הטוענים לקרבה בין שתי השפות.  טענתם הסתמכה על פי רוב  על מלים דומות בשתי השפות.

דמיון בין פריטי האוצר הלקסיקלי של שפות נוצר בעקבות תופעות לשוניות והיסטוריות שונות.  האם דמיון בין מלים שומריות והונגריות מקורן  בתופעות לשוניות ידועות אלה?

בדיקה מעלה כי אם יש דמיון בין מילה שומרית להונגרית – הרי שהשומרית השאילה מלים  גם לשפות אירופיות אחרות, לא רק להונגרית: בין אלה  האיטלקית, הצרפתית, הגרמנית – ספרדית – לשפות אין מספר[2]. אמנם, אלה תופעות ספוראדיות – אם כי לא ניתן לטעון כי הן מקריות.   לכל היותר ניתן לומר כי אין אנו – או המדע – מכיר את הדרכים הנעלמות בהן מלים  בין שפה לשפה נודדות.

אין צורך לומר כי – באמצעות האכדית – השומרית השאילה מלים  לא אחת גם לשפה העברית: כגון "נגר", מלח", ועוד. (בהקשר זה ראוי להעיר כי לא בכל מקרי דַּמְיוּת[3] מלים שומריות-אכדיות ניתן לקבוע איזו מהן הייתה באמת שפת המקור: שני העמים, האכדים שלשונם שמית והשומרים שלשונם אינה שייכת לשום משפחת שפות, חיו בסמיכות גיאוגרפית והשאילו מלים  רבות זו לזו ).

המילה העברית "מסכן" מקורה בשומרית. מכאן היא עברה בדרכי פלא שונות גם לאיטלקית,  mesquino=wretched, poor (Collins, Italian Dictionary, p. 161)

ולצרפתית:  mesquin= mean, paltry, petty, small, niggardly etc. (Dictionnaire Français- Anglais, Librarie Larousse, p. 264)

מילה זו, כאמור, מקורה בשומר:  

 mašga'en [STATUS] wr. MAŠ.EN.KAK; MAŠ.KAK "a social status or profession" Akk. muškēnu [4])ePSD= Pennsylvanian Sumerian Dictionary

 

מילה אחרת שהפכה בינלאומית  ומקורה בשומר היא  huš

 huš [REDDISH] wr. huš; huš₂ "furious, angry; (to be) reddish, ruddy"   )ePSD (.

  ההגה "h"   בשומרית בוטא כמעין "ח" עברית[5]. פונמה זו קרובה בביטויה ל"ר". מכאן   המילה האכדית

Ruŝŝu  (fem. ruŝŝitu)  adj.; having a reddish sheen; Sum. Lw. [=Sumerian Loanword]: hu-uŝ-ŝu-u, hu-uŝ-ŝa-tum, ru-uŝ-ŝa-tum etc. (Chicago Assyrian Dictionary, Vol. H, p. 427)

 The word red comes from the Old English rēad. Further back, the word can be traced to the Proto-Germanic rauthaz [ in Modern German "roth]: and the Proto-Indo European root reudh-. This is the only color word which has been traced to an Indo-European root.   
In Sanskrit, the word
rudhira means red or blood. In the English language, the word red is associated with the color of blood, certain flowers (e.g. roses), and ripe fruits (e.g. apples, cherries). Healthy light-skinned people are sometimes said to have a "ruddy" complexion.  (http://en.wikipedia[6].org/wiki/Red#cite_note-6#cite_note-6 )

הטוענים למקור השפה השומרית בהונגרית (יש גם כאלה!) יכולים להסמיך טענתם על מילה זו: על כל פנים שם הפרח "ורד" – שגם בה קיים אלמנט ה-"red"  – בהונגרית הוא rózsa:.  עוד מילה שמקורה כאן: חלודה, בהונגרית [7] rozsda נא לבטאה "רוז'דה).

אין צורך לומר כי המילה ההונגרית הנ"ל, rózsa:, ורד, היא המילה roza, Rosalie, Rosita, Reizl  בלשון ספרד,   rouge בצרפתית  ושפות אירופיות נוספות, כולל יידיש.

אך מעט חסר מלמצוא שמילה זו היא מילה נודדת, "בינלאומית". המילה "piros" ,  מילה אחרת ל"אדום" בהונגרית, על פי השערתנו אפשר שגם היא מקורה ב"viros*"/  "vir" :  .veres  /       veres זה, בעל קרבה ל-"Vér"  דם,   נשמע בעל קרבה נעלמת למילה "ורד". "ורד"  נראה בעל קרבה ל-red.   . red , כפי שראינו לעיל, הוא בעל קרבה ל"רש",  rouge, roz etc. .   בפינית  אדום = veri: גם באסטונית:  בְּמוֹרְדְוִינִית: בKomi-Permyak- : ה-"Hus"  השומרי עשה באמת דרך ארוכה.

מילה אחרת שמקורה בשומר  היא המילה –    Abyss = abzu:  (זה מקור המילה העברית מי אפסיים):  

abzu [WATER] wr. abzu; abzu_x(|UMUM×KASKAL|) "(cosmic) underground water; a ritual water container in a temple" Akk. Apsû

Abyss[8]= The primal chaos, bowels of the earth, lower world (Acc. To OED)

 

היש קשר בין המילה cut   למילה השומרית kud?   – ואולי רק הדמיון בצליל  עוזר לדמיין קשר כזה?  מדעני  הלשון שקירבו בין השומרית להונגרית  הרבו למצוא קשרים מסוג זה: אך על פי מדע הלשון דמיון צלילי+משמעי איננו מוכיח קשר דריבטיבי[9] או קרבה  משפחתית  בין לשונות.  אך האם כלל זה חל בכל מקרה של דמיות כזו? האם כל דמיות שבצליל ובמשמעות פסולה לעדות?

מלים נשאלו אפוא מהשומרית לכל לשונות אירופה. – לא בידינו לערוך מבדוק סטטיסטי לגבי תפוצתן של מלים שאולות כאלה. מכאן, שהטוענים לשאילות  שומריות מההונגרית (!) או להיפך יכולים לטעון כי הקובע בנדון הוא כמות המלים.  ניתן לטעון כי ההונגרית היא המרבה ביותר להשתמש במלים המופיעות בשומרית.   
munukaz [PROFESSION] wr. munu₄-gaz "a profession"  (שומרית) היא מן הסתם המילה munka= עבודה בהונגרית[10].

המילה ההונגרית "kedv" (=חשק: "חדוה", שעל פי מילון אבן שושן מוצאו מהמילה hadu, [11]   שורש הקיים גם באוגריתית וגם בארמית:): אין זה סביר שהדמיון בין העברית להונגרית במקרה זה הוא מקרי בלבד. מקור המילה כאמור  באכדית,   שמקורה אולי (?) בשומרית. (נעיר, כי אף אם  היפוכו של דבר נכון, דהיינו המילה עברה לא משומרית לאכדית אלא מהאכדית לשומרית, אין נפקא מינא לגבי אפשרות הישאלותו להונגרית.  אך אם אין למילה זו אח ורע בשומרית – הרי שההונגרים בהכרח שאלוהו מהאכדית…). אך יש:   had [BRIGHT] (18x: ED IIIb, Ur III, Old Babylonian) wr. ha-ad; had₂ "(to be) bright; to shine; (to be) pure; (to be) clear.    – ואף על פי כן, אם ההונגרים שאלו מילה זו  משפה מסופוטמית, נראה כי עדיף לשער כי שאלו אותה מהאכדית שם למילה משמעות הקרובה יותר מאשר בשומרית למשמעות המילה ההונגרית.

נראה כי אין בידינו להכריע בשאלות דרך נדודי המלים,  בשאלת קביעת המקור המדויק ובעוד שאלות קרדינאליות אחרות ודומות בתחום זה.  האם מילה זו – או אחדות אחרות דומותיה – נפוצו בין העמים דרך כיבוש? דרך דרכי מסחר בין אכד להונגריה? תמהני.  האם  היתה כאן  השפעה תרבותית? הולכי בדרך שיחו? סוחרים בשווקים הפיצוה? לא לנו פתרונים – דרכי הלשון במקרים כאלה הן נעלמות.

 

המילה העברית "ארץ" מקורה  מי ישורנו?    Gesenius   במילונו מייחס אותה למילה האנגלית-טאוטונית Earth , Erde. האם יש למילה קשר להונגרית,  érc,=  [=קרי אֵרְץ] מתכת, =ore, bronze?  האם יש קשר למילה  זו ל"urudu", ארד[12],  שבמקורה  משמעה נחושת, מתכת אדמדמה? או אם למילה  [13] bronze ארד, קשר ישיר  – בסיכול  סדר הברות – למילה השומרית  zabar? מה הקשר בין  המילה "אישה", Sum. Aŝŝatum,     למילה ההונגרית  asszony?  (בתעתיק לעברית 'אסון'). למילה הארמית הָאִדָּנָא, "הזמן הזה, עכשיו" ( ע"פ מילון אבן שושן)  למילה ההונגרית  hajdan (הַייְדָן, a נמוכה)  בזמנים עברו, לפני זמן רב ? לשינויי משמעות כאלה – משמעות הפוכה של מילה מלשון ללשון  -היינו עדים גם במעבר המילה "שָׁלֹה" מאכדית לעברית:   בעברית פירוש המילה "מָשָׁה, הוציא": באכדית šalû : to submerge oneself (into water : +acc.).

Ur  בהונגרית = אדון. בשומרית = גיבור, כגון בשם Ur Namu' ( מלך  אור בשומר, 2070-1960      end_of_the_skype_highlighting B.C.)) שפירוש שמו גיבור נמו, או אדון נמו: ur =  "man" . גיבור" הוא  כינוי ואטריבוט הנלווה לשמות אנשי צבא, אנשי שם בהונגריה עד היום הזה[14].

 לפי עדויות לקסיקליות אלה  חייב להיות קשר כלשהו בין שתי השפות, ההונגרית והשומרית. יש בין זוגות המלים שהועלו כבר לעיל כאלה שלא ייתכן לשער להן דמיון מקרי.  קשה לתאר  שהמלים הופצו באמצעות סוחרים – האם  השומרים היו יורדי ימים, ואם כן, האם הגיעו מהים  הפרסי לחופי איטליה וצרפת?   מה יתרונן של מלים אלה שעברו בין שתי השפות שדווקא אלה זכו להישמר גם בשפה השנייה- ההונגרית והשומרית, למשל?

 לשונות במגע הן במגע באורח גיאוגרפי וטמפורלי – האם ייתכן כי היו מגעים מסוג זה בין העמים הנדונים? ההונגרים היו עם נודד – מתחתית האורל, מגבולות סין עד לאגן הקרפטים, בין השנים  1000 לפה"ס ועד שייסדו מדינה  בשנת 800 לספירה: האם בדרך זו פגשו בשומרים?

דמיון מפתיע בין המילה ההונגרית gida  שה, טלה, למילה goat  למילה האכדית  gadû : [Animals]   : young goat   goat's kid one or two years old   

 

חיות  אחרות (או חיה אחרת?) המשחקות תפקיד במיתולוגיה ההונגרית  הן בין היתר שתי ציפורים: בשמן ההונגרי הם       Turul ו- daru. מבחינת הלשון  – הן ציפור אחת, בשני מיני לבוש לשוניים. אלה הן ציפורים קדושות במיתולוגיה ההונגרית. ה- Turulהראתה את הדרך להונגרים לארץ שהוריש להם אטילה,  (Attila) מלך ההונים (חי במאה ה-5).

מקור המילה     Turul  על פי  מקורות הונגריים בטורקיה.  היא באה מהמילה  togrul, turgul=: =בז, נץ.  נראה כי מקורה עתיק יותר, וגם השפה הטורקית ירשה אותה מהשומרית:  לעומתה ה-   daru מתוארת כציפור נודדת,  ומופיעה רבות בפיסול, בקרמיקה  וברקמה ההונגרית.

שתי הציפורים הן אחיות- קרובות לתרנגול העברי  (בבא קמא  ב א, שבת יח ב): ע"פ אבן שושן המילה ארמית: תַּרְנוּגְלָא),  והיא באה מהאכדית ( שומרית)  taru lugal, (ציפור המלך). אפשר שמקורה במלים  =taru galuציפור גדולה (כך לפי פרשנים, אך לכך היא קטנה למדי…).  ה- daru היא הציפור – אין בכתב השומרי, וכנראה גם לא במבטא השומרי הבחנה בין הגאים קוליים לחסרי קוליות.  מאותו שורש כנראה גם ה- Turul, אולי בתיווך טורקי . בטורקית נשמר ההגה  "G" מהמילה galu, שם תואר המצטרף למילה  TAR [BIRD] wr. TAR^mušen[15] "a bird".  מכאן, אגב, גם המילה העברית "תור",  שקולה נשמע בארצנו. (Togrul הטורקי הוא אולי  torgul בסיכול אותיות, להקלת המילה על המבטא בטורקית).

 gal [BIG] wr. gal; gu-la; gu-ul; gal-gal; ku-ul "(to be) big, great .  תור= daru ההונגרי.  Turul=turgul,  כשההגה "g" הלך לאיבוד מתוכו, בעקבות השפעות  ותופעות לשוניות שמי יֵידָעֵן[16].

 

עוד נשוב לְדַמְיוּיוֹת –אמת ( כנראה) ולְדַמְיוּיוֹת שקיומן בעולם של נדמה לי, להלן.

הערה מתודית- לשונית: העוסק בדמיון בין מלים בלשונות שונות לא תמיד יכול להבחין  בין דמיון אמת בין מלים "דומות", דמיון שיסודתו בדמיון. בעוכרי דיון בנושא הדמיון בין שתי משמעויות המילה "דמיון" בעברית.   זו הסיבה שייחדנו למילה זו, "דמיון" במשמעות  resemblance את המילה "דַּמְיוּת",  בעוד שלגבי המילה "דמיון", שאף לה כשלעצמה שתי משמעויות, "Fantasy" + "Imagination" ,  החלטנו לציין בכל מקרה  לאיזו מהמשמעויות האלה כוונת דברינו.

 

מחקר השפה השומרית היא בת כ-160 שנה.  אמנם היו  חוקרי תבל רבא שגילו (לראשונה) את כתב היתדות  בטקסט החרות על קיר סלע בגובה 200 מטר מעל ראשם בסלע בהיסטון, שאת בשורתו לאירופה הביא     Pietro della Valle[17]     למשל.   כתב זה פוענח לראשונה ב-1836 בערך על ידי  קצין צבא אנגלי בצבא פרס, Reuchlinson..

בראשונה לא ידעו לאיזו משפחת שפות לייחס שפה חדשה זו שנתגלתה   להם לפתע מהאין.

Julius Oppert  [18] כינה שפה זו לראשונה "שומרית".  הוא ייחס אותה למשפחת השפות האלטאית[19], אליה שייכו גם את השפה ההונגרית.

 קמה אסכולה שלמה שלמרות ממצאים מדעיים חדשים שכפרו בכך, המשיכו להחזיק בדעתם לגבי השתייכות השומרית  – וההונגרית – למשפחת השפות האלטאייות-טורניות[20]. חשבו שהיא שייכת לשפות טורקיות,  הודיות,    מונגוליות וכו'.

סברות וסברות-נגד, סברות מבוססות  וסברות קרס צמחו סביבה למכביר.  ההונגרים, בין היתר, נתנו ידם בחיבור אגדות שעיקרן  היה תמיכה בגאוותם הלאומית. אך זה עתה הם הגיעו  לאירופה מאסיה – מוצאם מליד רגלי הרי האורל, אם מצד רוסיה אם מצד סין, אם באירופה, אם באסיה. הם ייסדו ממלכה באגן הקרפטים  בשנת 800 לספירה בערך,  הרבה יותר מאוחר מכל העמים האחרים סביבם, הסלאבים והטווטונים –  והם  חיפשו את שורשיהם: תכונה אנושית נפוצה.  הם חיפשו לעצמם ייחוס  על ידי שיוך עצמם לעם עתיק, כמו השומרים[21]. הם היו גאים גם על השתייכותם, כסברתם, למשפחה הטוראנית=אלטאיית[22].   על פי המדענים,  כידוע, המילה " טוראן" ציינה את מרכז אסיה[23].

המילה "אלטאי"  מציינת  קבוצת שפות   אסיאניות.

The term "Altaic", as the name for a language family, was introduced in 1844 by Matthias Castrén, a pioneering Finnish philologist who made major contributions to the study of the Uralic languages.   Altaic included not only Turkic[24], Mongolian, and Manchu-Tungus (=Tungusic) but also Finno-Ugric and Samoyed..

While the Ural-Altaic hypothesis can still be found in encyclopedias, atlases, and similar general reference works, it has not had any adherents in the linguistics community for decades now.

ההונגרים  מקורם במזרח אירופה, מליד רגלי האורל, אך גם מאסיה[25], מלרגלי הרי אורל.  השפות הנוהגות באסיה נכללו בתורות הלשון של הטוראניסטים והאלטאיים כאחד. שתי התורות   נעזבו עם הזמן. טוראניסטים הונגרים המשיכו להחזיק בהן.

היו אף מדענים אנשי שם שתמכו בהם:

1953 – Anton Deimel[26] S. J., Principal of the Institutum Biblicum in Rome and editor of the Sumerisches Lexicon, in the letter which he wrote to Dr. Ida Bobula[27], stated: “I have not the slightest qualm about accepting the Hungarian-Sumerian relationship".

 

ניתן להבין את פעולת  החיפוש והייחוס של תופעה חדשה לסיבות ומקורות שונים – פחות מכך   נוכל להסכים לרוח הלאומית הנודפת מהשתדלויותיהם הפסיאודו-מדעיות של אנשים לאה, שמן ההכרח  יוביל אותם ללאומנות נלוזה.

 

הטוענים לקרבה בין  שומר ל"הגר" התפצלו, עם הזמן לשני מחנות: האחד המשיך לטעון לקרבה בין העמים, השני – לקרבה בין השפות בלבד.  האחרונים קיבלו את עיקרון היות מוצא השפה ההונגרית  השפה הפינו-אוגורית, אלא שמצאו כי מוצא השפות הפינו-אוגוריות הוא מן השומרית.

 

המבקש לעמוד על  תופעת הַדַּמְיוּת בין שתי לשונות אלה, (או בין כל לשון ולשון שלא היה ביניהם מגע  במקום-ובזמן כלשהו)  חייב לבסס את דבריו בהתעלמות מכל מגמה אידיאולוגית שאינה מן הענין.

הבלשן-שומרולוג ההונגרי   Géza Komoróczy[28] בספרו   Komoróczy, Géza, Sumer és Magyar? ("שומרי או הונגרי?") מונה  את מירב השמות של בעלי הדעות – על גוניהן – לפיהן קשר-קרבה בין ההונגרים לשומר[29].  אנשים אלה, על פי רוב לאומנים הונגרים בעלי גאווה, הם  בלשנים דילטנטים,  שאינם יודעים לא שומרית ולא אכדית לאשורו ומערבבים בין שתי השפות,  ביחסם מלים הונגריות פעם לשומרית ופעמים לאכדית. בחושבם שמלים אכדיות אלה הן מלים שומריות,  מבקשים הם לחבר גם היסטוריה חדשה לעם ההונגרי, שלפי טענתם אין לקבל את דעת אנשי המדע לפיה ההונגרים וההונגרית מוצאם מהפינו-אוגורית.  הם חושבים את הכתב ההונגרי העתיק (rovásirás) [30] אקוויוולנטי  לכתב יתדות שומרי,  ובהגזמותיהם הם שׁוֹחֲקֵי שַׁחַק: בדמיונם הפורה ההונגרים הגיעו בנדודיהם למסופוטמיה. (לטענתם אמנם הם יצאו בדרכם לאגן הקרפטים  מתחת רגלי האורל, אך בדרך עשו קפנדריה וביקרו במסופוטמיה – בדומה ל-40 שנות נדודי ישראל במדבר, בחפשם מולדת).

אין "בלשנים" אלה עוסקים בחיפושיהם אחר שורשי השפה ההונגרית  בשומרית אלא בלקסיקה בלבד: ואמנם,  נראה כי לא היו, או על כל פנים הם לא הכירו  ספרי דקדוק לשפה השומרית ואין הם  נפנים לבדיקת   שתי השפות מבחינה דקדוקית – מלבד  הציון כי שתי השפות הן אגלוטינטיביות.  על יסוד יחיד זה כמובן  ההונגרית היא אחות ורעיה לשפות אחרות רבות שאף הן אגלוטינטיביות.

טענה אחרת בפיהם מציינת כי שתי השפות הן אגרגטיביות Ergative) ).

כותב עבודה זו, שמוצאו הלשוני מהונגריה, מעולם לא שמע על כי השפה ההונגרית היא אֶרְגטיבית. היא גם איננה מופיעה ברשימת השפות הארגטיביות, שביניהן נמצאת השומרית ושפות אקסוטיות ( מיוחדות, נדירות בשימוש) נוספות[31].

מלים דומות – שיסודתן בהתבוננות נאמנה בלשון ותופעותיה או בדמיון הפורה של בלשנים  רבי פנטזיה – בעבודותיהם   .Pierre    .Gosztonyi   ו-    Dr. Tóth Árpád[32] של  .

יש וממצאיהם מפתיעים – ויש שהם מעלים חיוך של ספקנות על שפתי המעיין. Tóth  הוא פוליגלוט,  יודע שומרית,  אכדית, מצרית, עברית, הונגרית ועוד: בדיקת רשימת המלים שהוא מביא   נמצאת לעתים  מפתיעה, ולעתים מעלה את החיוך האמור על השפתיים. הוא יודע מלים עבריות נדירות, – אחרות  לא קיימות, או לא מדויקות, או לא ניתן לזהותן. יש בין "ממצאיהם" המדיפים רוח של  שרירות[33], מלאכותיות ושל  כפיית משמעות וצורה על מלים שאין ביניהן קשר על פי  הדין.

 השוואת השפות מתרחשת על בסיס השפה ההונגרית כפי שהיא מדוברת היום – בוודאי לא כפי שהיא  נשמעה לפני 4000 (!) שנה, רגע מות השומרית, ואף לא לפני 1000 שנה, ראשית הופעת ההנוגרים על במת ההיסטוריה כעם נפרד ממשפחת העמים הפינו-אוגורית..

אין בתיאוריות הלשוניות של    בעלי תורות אלה כל התייחסות לתורת  ההגאים ולחוקי תעתיק ההגאים של גרים.  מסקנותיהם הן התרשמותיות בלבד. יש והם יוצאים ממילה שומרית וכופים על  מלים  – בעיקר שמות של מקומות – משמעות.  את מקור ופירוש שם העיר ההונגרי ")  Kassaש" ימנית כפולה)  הם   מוצאים במילה  kussu . ( קרא בסמך, ואין בשפות השמיות או בשומרית יסוד להכפלתה).  מילה זו, שפירושה chair, throne היא אכדית: אמנם מקורה בשומר:  . GIŠ.GU.ZA  העיר מעולם, אגב, לא שימשה כעיר בירה ומקום מושב המלך .

בלבול דומה  להם במילה  האכדית "isten": . מילה אכדית זו פירושה "אחד", ומכאן ייחוסה להונגרית, בה המילה "isten":  פירושה "אל,"  אל אחד. בעלי תורה זו  חושבים את המילה  לשומרית, כמובן, ומבינים שהשומרים, שהפנתיאון שלהם כולל, לפי דעות אחדות, 1000 אלים, האמינו באל אחד.  

 

dirig [EXCEED] wr. diri; RI "(to be) very great, supreme, excellent; more than; (to be) powerful, competent; (to be) big, huge; (to be) abundant; on, over, above; against; radiance; to project, stick up, build high; (to be) surplus". (ePSD)

 מילה זו מיוחסת על ידי הבלשני השומרו-הונגרית למילה ההונגרית  derék[34] =honest, straight, brave, etc:

 

 בהתלהבותם ולהט חיפושיהם  אחר מלים דומות בשתי הלשונות בעלי תורת דמיון זה סברו למצוא דַּמְיוּיוֹת על כל צעד ושעל, בצל כל מילה מזדמנת, אם רק היתה בעלת צליל די דומה ומשמעות כלשהי שאפשר היה לייחס לחוג הסמנטי של המילה שמצאו.

וכבר היו שאמרו שכמספר השומרולוגים כן מספר השפות השומריות:  גם למציעי דמיויות מלים  שפות שומריות משלהם, עם לקסיקה מיוחדת המלאה  למדי מלים הדומות למלים בהונגרית.

לטענתם, אם מתברר כי ההונגרית קיבלה מילה מסוימת מהסלאבית, אף זו באה לסלאבית מהשומרית. כך הדבר  – באופן קצת יותר מתקבל על הדעת, מפאת הקרבה הגיאוגרפית – עם השפה הטורקית.

לפי  אידה בובולה, מדבריה הבאנו כאן,  הדמיות בין מילה הונגרית למילה שומרית מתגלה בתחום מלים ארכאיות או המשמשות בדיאלקטים נידחים. כך הוא מביא את המילה kindar [HOLE] wr. ki-in-dar "hole, crevice". לדבריו זו המילה שהופיעה בהונגרית  בצורות adar, kadar, gadar.  מובנה חלל חפור בצד עמקי הקבר, המקום אליו  ארון המת נדחף. הוא מפרש מתוך זיווג מלים זה  מילה  יוצאת דופן, ."kŏntŏrfalaz"  זו מילה מורכבת: חלקה הראשון חסר מובן, חלקה השני  רומז לבניית קיר, בערך. הסבר המילה על פי  בובולה – חופר חלל בפנים צד הקבר , ובמשמעות סמלית – בונה לו תירוצים להימלט מדין.

הרעיון הוא כי לעתים דווקא ברובדי השפה הנדירים ביותר, אלה שאינם בשימוש רגיל, מסתתרות מלים דומות וּשְׁאִילוֹת נדירות.

עולה גם שאלה מדוע  לדעת    אנשי זרם זה  ההונגרית דומה דוקא לשומרית? למה לא – מלבד כל יתר השפות להן מלים משותפות להונגריות בלא הסבר ברור – לא ניכרת קרבה בין ההונגרית לאכדית, דווקא, או לעברית? למשל המילה ההונגרית  rágalom =דיבה, דומה למילה  לְרַכֵּל בעברית?  למילה קשר ודאי למילה "לְרַגֵּל" – .  והמילה  "isten", "אחד" באכדית אמנם הובאה  בטעות על ידי  הבלשנים בהם אנו דנים כאן כמילה שומרית, אך  מדוע שלא  נעלה על הדעת שההונגרים לקחו אותה דוקא מהאכדית ולא מהשומרית? אם יכלו לקחת מהשומרית – הרי יכלו לקחת באותה מידה מהאכדית –  אם כבר  ביקרו לצורכי רכישת מלים זרות במסופוטמיה.

 

 שונה המצב, אולי בדבר המילה השומרית dingir, אל: על פי תורת ההורדה בדרגה של אלהויות פגניות האלים הפגנים הפכו במיתולוגיה של העמים  המונותיאיסטים לשדים, אך  בהונגרית  המילה dingir הפכה ל-tûndér,  היא פֵיָה: (French fée).

השוואות לשוניות אלה מסתפקות בציון הדומה, כביכול, ומתעלמות לחלוטין מהשונה בין שתי השפות. גם בשטח היחיד כמעט בו ההשוואות עוסקות, השוואת מלים דומות, אין   העוסקים בכך מוצאים יותר מכ-1000 מלים דומות. לדעתם בהונגרית מיליוני מלים, אך אף אם נסתפק  ב-120000 או אף 60000, עדין הממצא עני.

כשבודקים ב-ePSD את המלים המוצעות כשומריות על ידי  בעלי הדעה של קרבת השומרית-ההונגרית, אין בד"כ מוצאים מלים כהצעתם.

אף על פי כן ניתן למצוא  דוגמאות לשוויון צורה ומשמעות,  ולו בערך:

Tóth מביא את המילה

zalag [SHINE] (135x: ED IIIb, Old Akkadian, Ur III, Old Babylonian) wr. zalag; zalag₂; su-lu-ug; sulug "(to be) pure; (fire) light; (to be) bright, to shine" וטוען כי זו המילה ההונגרית  csillag (=טשילג, כוכב).

Dun=לדון– dŏnt  (=מחליט אחר שיקול דעת מרובה)

dih [CHAOS] wr. dih₃; ^ĝešdih₃ "chaos, turmoil"= זעם הורסני

kiri₆-ĝeštin-na; kiriĝeštinak [VINEYARD] wr. ^ĝeškiri₆-ĝeštin-na "vineyard" (Gestin=wine: kiri: garden)

kiri₆₌kiri [ORCHARD] wr. ^ĝeškiri₆; kiri₆ "(fruit) plantation, orchard" Akk. kirû

kiri₆-mah : kirimah [GARDEN] wr. ^ĝeškiri₆-mah "pleasure garden, park"= גן אצילי, כרם:

מכאן המלים    kert, (Hung.), Garden, Gärtner etc.

Nin (=גברת)=Néni (= כנוי שבכבוד: כנוי לדודה, לגברת מבוגרת מהדובר)

למקרא המלים שמשווי- מלים אלה מביאים עולה הרגשה כי אין לכך סוף. רוב המלים שהם מביאים אין להם ב-ePSD זכר, לא אח ולא רֵעַ. אחדות מהמלים מקבלות פירוש מוזר   ולא מתאים לנאמר עליהם במילון.  – מענין עוד לציין כי מלים ידועות מאד שאדם מעלה באמת על דעתו שמקורם בשומר מובאות  באופן  שאיננו נפקא מינא. כך במקרה של  המילה seat, stool:   : לפי Tóth מקור המילה בשומרית, במילה sag, ŝag.   למילה sag, ŝag.    בשומרית הרבה פירושים, אך אף אחד מהם איננו   מעניננו – ענין מושב, כיסא, בהונגרית szék  ( יש לבטא "סֵק"). המילה  ההונגרית "סֵק" על פניו הוא המילה "כסא" העברי בסיכול אותיות:    המילה העברית מקורה בשומרית:  GU-ZA. נדמה, סביר יותר לייחס את  המילה ההונגרית למילה השומרית המוצעת כנ"ל ולא לפי הצעת Tóth.

ראוי עוד להזכיר את המילה sig [WEAK]…(to be) narrow" Akk. enšu; qatnu .   זאת המילה szǔk בהונגרית, = צר,  narrow. מכאן המילה  שוק בעברית, – ראה השוק בעיר העתיקה, ירושלים, וכן בכל ערי המזרח.

על אף העניין שבכך, לא נוכל לסרוק כאן את כל 600 המלים שTóth  מציע בחיבוריו.  להרגשת כותב שורות אלה יש והוא קולע והמילה שהוא מוצא  באמת מעידה על מעבר בדרכי סתר של מלים בין שתי השפות.  תולדות המעבר  – במידה והיה דבר כזה – של כל מילה מצריך מחקר  שאינו ביכולתנו לעשותו, מחוסר ידע , זמן– ואף ענין.  ההונגרית איננה שומרית, וכן להיפך.  אלה היום שתי שפות של שני עמים – האחד מהם  איננו יותר – השני  חי וקיים אבל התייחסות ריאלית אליו לא  קשורה באפשרות ששפתו היה לה קשר כלשהו בזמן  ובלשון עם השומרית.

 אחד המניעים של  השומרו-הונגרים בהם אנו דנים היתה הגאווה למצוא כי מוצאם בעם לא-שמי. יכלו כמובן, למען היושר והצדק לייחס את עצמם באותה מידה לעבריים, לפי שלשונם מלאה מלים עבריות לא רק מהסלנג דהיום אלא גם מלים עתיקות כמו  שֵׂעָר- szőr, , צמא- szomj, חדוה ( ראה לעיל) kedv, , תכריך – takar,   תמך – támaszt, חלום- Álom, גרף=gereblye=(מגרפה),  גדי=gida, , לְרַכֵּל, =  להוציא דיבהrágalmaz,= ), , רגב=rŏg, ,  שורה-sor, שזר=sodor, לשוט-sétál, ארשת-arculat, היידנא-hajdan  , סך= :sok  סָרָק, גם שָׂרָק   Akkad  sarqu – =,Hung, sárga    צהוב: פרח, פלח – repûl: (עם אבדן הגרונית "ח")  ציחה-[צמא]=szikkadt (צמא ראה לעיל: ומענין ששתי המלים עברו להונגרית, אם כי לא כזוג, כצורת ציחי-צמא. =  Szik    Szikkadt          .      יבש      Szikkadt-szomjas…)   szikár= =רזה, כולו עור ועצמות.     " אלומה- halom, :alom  (=קש ששמים תחת החיות באורווה). בְּאֹש=: bȗz סכין (?)= csákány(=מקוש) .  במילון ההונגרי (Magyar értelmezȭ Szótár)  מוצאים גם "סיכה" =  מזכיר את הסיקריקים – סכין , אזמל רופאים.

ועוד :סלע=szikla. המילה ההונגרית  "karcol" (=שורט) מביאנו אל המילה העברית "גרד". ואולי virág←pirág*← pirách*←פֶּרַח?

 

לא אספנו את המלים ההונגריות שמקורן  אמנם לא בעברית, אלא בלשון שמית אחרת, עתיקה מזו – האכדית. כאן בין היתר אנו פוגשים את המילה האכדית ל"יד", בהונגרית Kéz. אמנם אין למילה קשר לשומרית בה יד=ŝu, אך ניתן ליחסה למילה האכדית  qatu (=יד):   לפי דברי  Bárczi  (ראה ביבליוגרפיה, עמ' 98) "במצבים פונטיים מסוימים  ההגה  ) "t"   כמו ב-(  qatu  בפינו-אוגורית הפך ל "z". לאחר זמן בטל חוק היפוך "t"  ל-"z"   ולא עוד הפכו קולות "z"  כאלה ל-'t" כבמקרה של המילה הפינו – אוגורית המקורית käte. כפי שנכתב לעיל,  אבות ההונגרים ביקרו במסופוטמיה ואספו מלים שומריות-אכדיות  אל תוך שפתם ללא הבחנה  אנטישמית יתירה.

מאידך יש במלים כאלה, עם מעתקי ההגאים שלהם כדי לאושש ראשית תיאוריה כלשהי על היות כל השפות, או הרבה שפות ממשפחות רחוקות בעלות  משפחת-אב משותף. המילה "יד" היא  בסיסית, וניתן לשער שהיא בין ראשית יצירות המלים של  האדם, שֶׁנּוֹרְשׁוּ  וְהֻרְשׁוּ לשפות אחדות.

ועוד. – כמובן, עומדות מול טענות אלה טענות הנגד – כי כל אלה זימוני מלים מקריים.

חשש האספן של מלים "דומות" כאלה הוא כי יתכחשו לממצאיו.

חשש אחר שיקבלו כל "ממצא"  כזה  כאילו הועתק מספר הקודש.

יש דרך זהב, דרך אמצעית. על כל מעיין למצוא אותו לעצמו. אסור, לדעתי, לקבל כל דבר, כל brainchild, אך אסור גם לשלול ממנו ובו רק כי  המעיין קבע כי "לא ייתכן".

 

 אין ספק שיימצאו עוד מקרים, כמו כן רעיונות וזיווגי סרק – אך נעבור לדמיויות דקדוקיות – אם יש כאלה.

  

 דקדוק.

 

טעננו לעיל שחסידי הקרבה בין ההונגרית לשומרית מבססים את דבריהם על לקסיקה בלבד, ובעניני דַּמְיוּיוֹת דקדוקיות כמעט ואינם עוסקים. בתחום זה  הם מזכירים על פי רוב רק את האגלוטינטיביות ואת ההרמוניה בין התנועות – תכונות משותפות כנראה לשפות אסיאטיות רבות[35].

נפנה נא אם כן אנו כאן למערכת הדקדוקית של שתי השפות ונחפש דמיויות.

כיון שאין אנו  טוענים לזהות בין שתי השפות – כטענתם על פי רוב של  השומרו-הונגריסטים – לא נתעכב על תכונות השפות  שאין בהן זהות. ( כאלה הן הארגטיביות של השפה השומרית,  האבחנה בשפה זו בין animate and inanimate,  ( יש לכך   אח ורע באנגלית-גרמנית-הונגרית-עברית –  כנוי רומז   לחפץ מול אדם, מי, מה,   ki, mi, who, what – אך לא יותר מכך).

המשותף לאנגלית, שומרית והונגרית היא שאין סימוני מין של שמות עצם.  אין צורך בהתאמה בין השם, הפועל והתואר בתחום המין.    . (black boy, black girl, black girls and boys etc:   ובהונגרית kék leány, kék fiứ, kék gyerekek (ילדה כחולה, ילד כחול, ילדים כחולים). באכדית יש התאמה בין ש"ע לש"ת, גם במין, מספר,  ו-casus:  בשומרית  ש"ע  של חפצים וחיות אין להם מספר רבים: ש"ע כלשהו  יכול להיתפס כאילו נאמר ביחיד או ברבים. É  הוא בית או בתים, gud  הוא שור או שׁוַרִים: (ראה Thomsen, p. 59 ).  בהונגרית – כמו בשומרית, יש סימן לרבים  emberek, kékek( אנשים, כחולים) אך לא בכל מצב יש להשתמש בסימן הרבוי (-(K). =  Két ember    שני אנשים. החובה לבטא ריבוי על ידי טפולת הריבוי בשומרית חלה רק על  מנין בני אדם:  (animate). אבחנה זו אינה קיימת בהונגרית, כמו שאין קיימת האבחנה  לשונית בין חי לדומם בכלל.

 

נבחן, ככל יכולתנו. את  השפות על פי ראשי פרקים דקדוקיים.

פונטיקה

בשטח הפונטי  – שלא נפרט אותו בתחום שתי השפות – אין כל זהות.  קיימים הגאים בהונגרית שאינם ידועים בשומרית: אלה הם ty, ny, ly,   cs ,  zs.

בהונגרית, וכן בשומרית, מתקיימים שני סוגי L:  ראה Thomsen, p. 45 בהונגרית סימן ה-L הנוסף: ly.

ע"פ Thomsen, p. 46   The nasals [m] and [n] may alternate in final position of a stem: thus both alam/alan 'statue' , ezem/ezen 'festival, -gim-gin_{7 etc.}

כך בהונגרית  =)azomban →azonban (=but), kûlŏnbŏző→kûlŏmbŏző different) ) ועוד.  בלכ זוגות מלים אלה המילה המקורית נכתבת  ב-n. בת-זוגה (עם m) אינה ביטוי לגיטימי אלא mispronounciation

יש מקרים בהם עיצור נשמט: קיים אך איננו נשמע: כך על כל פנים על פי עדות הכתב. הכוונה לטפולת הסמיכות ak.

בשתי השפות קיימות תנועות קצרות וארוכות.

 

לא נעמוד על  תופעות שוות-ערך בין הונגרית לשומרית  אם תופעות אלה משותפות ללשונות בכלל: הידמות (assimilation), היבדלות (  :(, dissimilation   טפולות שוות משמעות אך  שונות בצליל: ועוד הרבה.  לדוגמא: הגאים מִדָּמִים,   בשומרית  כבכל שפה אחרת. מכאן לא בטוח שניתן להביא הוכחות לקרבת השפות.

 בהונגרית רבות ההידמויות בשפה העממית. מלמדי השפה מזהירים מפני אלה, כי   בקבלתם על פניהם יש משום קלקול השפה.

 

אין עבודה העוסקת בדמיויות  לשוניות יכולה להתייחד לְשׁוֹנוּיוֹת. קיימות דרכי ביטוי  דומות, במידה זו או אחרת, בכמה שפות.   ניתן היה להשוות ביניהן – באיזה אופן ומידה לשון כלשהי נזקקת לדרכים אלה.  בגרמנית – ובחיקוי לכך בהונגרית, ובמידה זו או אחרת באנגלית קיימות פריפוזיציות שנכתבות יחד עם המילה – או בנפרד ממנה, לעתים   אחרי המילה    (ausgehen, gehen aus, kimegy, megy ki, megy utána ki: outgoing, going out but not *outgoes: going afterwards out:  )  כפל מלים לחיזוק הביטוי ולהדגשה,  )לאט-לאט, קמעה-קמעה וכיו"ב. slowly-slowly, by and by,   ). דרכי ביטוי כאלה קיימות גם בשומרית:  עוד נשוב לאלה. כעת, משעומדים אנו בפריפוזיציות וכיו"ב, ענייננו בטפולות שוות משמעות – אך לא שוות-צליל – בין השומרית להונגרית. "קוֹמְמִיּוּת",  -יוּת'  טפולת הפשטה, בשומרית  "nam", כגון lugal-nam, , מלוכה, וכיו"ב. קיום טפולה  המשמשת בשומרית צורך זה   – כמו באנגלית 'hood"' Gem. "heit" etc –  מצביע על דרכי חשיבה  לשונית דומה, שימוש באמצעי לשון דומים, אך לא זהים צלילית .  (בהונגרית "-ság").

 

לא נתעכב כאן שוב על ענין הרמוניית ההגאים, שהיא בשומרית חלקית בלבד, בעוד שבהונגרית היא כללית: תכונה זו משותפת לשפות רבות, ביניהן אסיאטיות.

מורפולוגיה

 

שוב לא נזכיר בהקשר זה את האגלוטינטיביות. שתי השפות הנדונות – ההונגרית והשומרית – הן אגלוטינטיביות.

משפט  בשומרית מתאפיין  בשרשרות צורנים (=morphs) , ז. א. גרעין שמני או פעלי  עם טפולות (affixes):

Ga-e ŝeŝ lugal-ak-ra é-ani-a ha-mu-na-ku_4.r.en  שמשמעו: "נכנסתי למעשה לפני אחי המלך אל  תוך ביתו הגדול".

    Ga-e

טומסן מציין פועל זה כאקוויולנטי ל-du₆ שפירושו "להביא". קשה  לעמוד על תפקיד המילה בקונטקסט זה.

ŝeŝ    = אח

 Lugal   =מלך

  =  lugal-ak של המלך

Lugal-ak-ra:

Ra ="rea" (Hung)=dative – see above concerning this morph )=  I entered for the  king's house""  

 Fehérvári utra tértem etc). (=a ראה לעיל.

é= בית. É-ani = ביתו.

ha-mu-na-ku_4.r.en

Ha=precative modal prefix

Mu=conjugational prefix

Na=dative dimensional prefix – points to the house as the dimensions of the action

Ku₄r  = enter, (  , verb, root גרעין הביטוי)

En=e+n=

E=locative terminative case

N=third person animate personal suffix

 למה הדבר דומה בענייננו? למלים המובאות  להפגנת  אריכות מלים  הונגריות כאלה המורכבות משרשרת טפולות הנבנות סביב לגרעין מסוים לדוגמא:

• megszentségtelenithetetlenségeskedéseitekért

Parsing:

 

Meg=finalizer: verb prefix; in this case, it means "completed"

­szent =root. Saint. "Holy"

-ség = like English "-ness", (Sum. "nam")

"telen", variant of -tlen", noun suffix expressing the lack of something; like English "-less", as in "useless" .

"it" constitutes a transitive verb from an adjective

"het" expresses possibility; somewhat similar to the English modal verbs "may" or "can"

"etlen" – another variant of "-tlen"

-ség (see above)

-es constitutes an adjective from a noun; like English "-y" as in "witty"

-ked attached to an adjective (e.g. "strong"), produces the verb "to pretend to be  (strong)

-és constitutes a noun from a verb; there are various ways this is done in English, e.g. "-ance" in "acceptance"

-eitek plural possessive suffix, second person plural (e.g. "apple" -> "your apples", where "your" refers to multiple people)

-ért approximately translates to "because of", or in this case simply "for".  Translation: "for your [plural] repeated pretending to be undesecratable".

 

The above word is often considered to be the longest word in Hungarian, (but there are still longer)[36]. 

 

כמובן,  במובן זה גם העברית היא  אגלוטינטיבית במידה מסויימת: ניתן להדביק לגרעין המילה  מין, מספר וכנוי  קנין, טפולת הפשטה ועוד:

שורש: קומ-

פועל- קוממ-

הפשטה- קוממיות, (כולל ציון מין ומספר)

הרבה קוֹמְמוּיוֹת, קוֹמְמִיוּיוֹת

של מי? שלהם: קוֹמְמִיוּיוֹתֵיהֶם – וכו'.

 בהתארך המילה בדרכים אלה הן הופכות קשות לביטוי ופחות מובנות.  ( כך גם בהונגרית).

כך מן הסתם גם בשומרית. מרוב עצים אין רואים את היער. הרבה מהטפולות לא נהירה עד גמירא מה משמעותן.   מכל מקום הן נבנות סביב גרעין, אליו מצטרפים כל מיני  מרכיבים מודליים, מבניים,  טפולות הטיה conjugational prefixes, infixes, suffixes etc.  .

 

בשטח המורפמות מזלנו  גדול יותר.  כאן עולה בידינו למצוא  טְפוּלוֹת (affix ע"פ מילון אלקלעי)  אחדות:

האם יש קשר ישיר בין המורפמה  השומרית–ta"=from  "   a temporal-spatial suffix) ) למילה ההונגרית óta" = from ( the time) ?

 ובין המילה העצמאית  "rea", שהפכה עם הזמן מחוברת למילה שלפניה, דהיינו סיומת,  suffix "עבור",  dative. בצורתה הפרודה זו המילה "ra"  השומרי.  (המילה   "rea" כסיומת  למילה כשהיא כתובה, שלא כבימינו, בנפרד מהמילה, מופיעה בטקסט  הונגרי עתיק : 

  the "Establishing charter of the abbey of Tihany", dated to 1055. In the Latin text,   the longest sentence is "fɛhɛːrvaːru reaː mɛnɛɣ hodu utu reaː" (original transcript: feheruuaru rea meneh hodu utu rea; modern Hungarian: "Fehérvárra menő hadi útra" – the postposition "rea", meaning "onto", became the suffix "-ra/-re" –, English: 'up to the military road going to Fehérvár). Today, the vellum is kept in the abbey of Pannonhalma.

 

טפולה נוספת היא ה- [ed]

Meaning of [ed]  (in Sumerian)  

 

/ed/-forms almost always refer to the future. A no less import­ant function, however, seems to be to denote something that has to be done, an obligation, prospective or the like. So the non-finite forms: ga-ga-de 'in order to place', nu-kur-ru-dam 'which cannot be changed', and zi-re-dam 'it has to be destroyed'.

Modal implications of the future stem is no uncommon phenomenon, cf. for instance the use of will and shall in English (see J. Lyons, 1968 p. 309ff.). (Thomsen, p. 129)

דומה הדבר אולי  למה שThorkild Jakobsen אומר (Thomsen, p. 187):

The point referred to [above] rarely specified: usually it is rather an ideal point, an implied goal or fulfillment of the action as such".

בהונגרית  קיימת טפולה זו בצורת "end"," -endő".  http://en.wikipedia.org/wiki/History _of_the_Hungarian_language, (121.8.2010), p. 6-7 מביא את ההערה הבאה:

"Future simple was expressed using the suffix –nd. Note N^o. 8: Traces of Future Simple are still found in the language. The future suffix –nd is an element in the suffix –andó, endő, used to derive a kind of participles. Example: "Elintézendő",:  something that has to be administered in future". :זה מה שנאמר   an ideal point, an implied goal or fulfillment of the action.

אם נקח בחשבון שפה בת 5000 או יותר שנים שמתה לפני 4000 שנים, שרידים מעטים אלה של טפולות בהחלט  ייתכן שתספקנה להוכחת קרבה בין שפה שקיומה החי הוכח רק  4000 שנה אחורה בערך.

ברור שבמצב הידע הנוכחי שלנו – ושל כותב שורות אלה – אין ביכולתנו לעקוב אחר כל תוספת  הגה או גריעתו מִטְּפוּלָה או מילה. מכאן ההכרח להסתפק בהתרשמות כללית המאפיינת אמירה לפיה  ed  השומרי ו-end ההונגרי, בואריאציה הנוהגת על פי הרמוניית ההגאים –and,   או מקבלת תוספת endő כש ő זה הוא סיומת הונגרית לגיטימית המביעה  היות הנושא הנדון נתון לשינוי וכיו"ב –  אחד הם במקום.

שלב גבוה מהמורפולוגי הוא הלקסיקלי. בכך נגענו, כמדומה, לעת עתה די והותר.

 מעל ללקסיקלי עוסק  הדקדוק    בסינטקס – סדר המלים, או הסדר  הנוהג בין מילה לטפולה, מחוברת או פרודה.

 "ידו" =יד+ "ו", ש"ע+כנוי = זה סדרם בעברית, הונגרית ושומרית:

Kéz= (hand)+e (his) Hung.[37]

Ŝu-(hand)-ani (his) Sum.

  לא כן באנגלית:   his (pronoun) hand (substantive)

ak

ak  הוא סימן הסמיכות.

É-ak = של הבית.: a ház-nak (ház  =בית.:   nak: =טפולת סמיכות).

 A háznak az ablaka= החלון של הבית (שלו). Ablaka  – ה-a הוא רפלקסיבי, חוזר לאזכר את בעל הרכוש, הוא הבית.

אך ייתכן גם בלי " nak": a háznak az  ablaka

בשומרית ה- ak נעלם, איננו מבוטא.  על כל פנים אין הוא  נכתב , דבר המעיד על כי אף אינו מבוטא . Thomsen, p. 42)). מכל מקום, נראה כי  מצב טפולה זו כבר בשומרית  רעוע: הוא ישנו ואיננו, כמו בהונגרית:  בביטוי בהונגרית הוא מיותר, אך  ישנו עדיין.

מקור ה-"'   (nak) "nהגה    המופיע ונעלם כרצונו, לא ידוע בקונטקסט זה.

לקסיס.

 

Kálmán Gosztonyi[38], stated that from 53 Sumerian grammatical characteristics, 51 are identical to the Hungarian, for example:

a)       The adjective is singular, the noun is plural e.g. jó emberek [good men] (Wikipedia)

אין בידינו פירוט 53 מאפייניה הדקדוקיים של השפה  השומרית  שאסף פרופ' גוסטוני בפאריס. אם נבחן את המאפיין  שב'a, נמצא ש…הוא צודק. ואמנם, גם באנגלית כך, כלעיל.

בשומרית גם כך: למשל: ŝeŝ gal-gu₁₀[39]– ene = אח-גדול-שלי-רבים (=אַחַי הַגְּדוֹלִים). ( בעברית סימן הרבוי  מופיע גם בש"ע וגם בש"ת הנלווה לו. )

 

סיכום (ביניים?)

 

השווינו בין תכונות שונות של שתי השפות – כמדגם. מצאנו  פתרונות דומים ושונים.  אין בידינו לספור את  מקרי הדמיון מול מקרי השוני.  האם היה במציאת  דמיויות במספר רב יותר משונויות כדי להוכיח קרבה  מעבר-לסטאטיסטית, ז. א. סתמית?   אם נמצא כי מבין כל  הפתרונות לשוניים ( כלומר דרכים בהן השפות פתרו  את צרכיהן הקומוניקטיביים)  של שתי הלשונות  מעל 50% הפתרונות דומים, האם יהיה בכך להכריע בדבר קרבתן המשפחתית או  היותן מושפעות או נובעות האחת מהשנייה? כשאין מוצאים  בין שתי הלשונות קשר  היסטורי גיאוגרפי, כשדוברי שתי הלשונות  חיו זה מזה במרחק זמן ומקום רב,  יש בעובדה זו כדי להכריע את הסטטיסטיקה – ההיפותטית במקרה זה.

מה אם כן נעשה עם הדברים שמצאו אותם דומים? כיצד נוכל להתייחס אליהם? האם יש להם בתנאים אלה הסבר כלשהו?

באין מוצא, נצטרך לנקוט שתי דרכים  בהן נוכל להתייחס לתופעה של דמיות שתי לשונות שלא היה ביניהן כל מגע היסטורי-גיאוגרפי בעליל.

 נקרא נא לדרך הראשונה מבין השתים סטאטיסטית[40]. לצורך הפעלת בוחן דמיות זו  נחפש  בין שתי השפות מקרי דמיות.    נסמן כל  גורם דמיות במספרים: דמיות¹, דמיות ², דמיות ⁿ . אמנם לא בידינו  להגדיר  כל תופעה ותופעה ולמספרה, כי  מספרם רב   עד אין קצה, אך נוכל להמחיש את כוונתנו אם נבחר תחום לשוני מצומצם כלשהו ובאמצעותו  נוכיח את התיזה הנ"ל ( בדבר דמיות כל שתי שפות שהן). תחום כזה יכול להיות למשל טיפול שפה כלשהי בריבוי  בתחום שמות העצם, או הפועל וכי"ב. כיצד לשונות שונות נוהגות בתחום זה?

 כדכי להמחיש, נבחר בג' גורמים: ש"עת מספר וכנוי קנין. נבחר במספר רבים ובכנוי קנין רבים גוף שלישי.  נצייד כל גורם במספר.

ש"ע – 1

קנוי קנין גוף שלישי רבים  – 2

מס' רבים:3

 

בהונגרית: Ház(1)-a(2)-i (3)   = בית(1)-שלו(2)-+רבים (3). 

בשומרית: é-ani- ( בית+שלו) ואין ציון רבוי.

סדר הטפולות בעברית הפוך: בית(1)+רבים (3) (-י[ם]- [של]ו (2).

באנגלית וגרמנית כנוי הקנין הוא נפרד וקודם לקנין. His(2) hause(1)[s] (3).

 

בהינתן לנו ג' מרכיבים שונים – שם העצם עצמו,  כנוי קנין וסימן רבוי- לפנינו האפשרויות הבאות:

סדר המרכיבים יהיה

1)             123

2)             312

3)             231

4)             321

5)             213

6)             132

כמו כן ייתכן שאחת התכונות לא תבוא לידי ביטוי: סימנו יהיה Ø. תקום אם כן קבוצה של 23 Ø,

1 Ø3, 12 Ø – כאשר  אין מיקומו המדויק של האלמנט המאופס  משנה, שהרי  הוא איננו ועל כן הוא יכול להיות איננו בכל מקום. אלמנט Ø זה אגב איננו יכול להיות שם העצם –  הביטוי צריך דבר שיישא אותו עליו.

בסך הכל – אם חישובי המתמטי איננו מכזיב – יש לנו 8 מקרים  שונים לגבי ג' האלמנטים שנבחרו כקבוצה סגורה שלא תתיכן להוסיף על מרכיביה.

להמחשת הענין נציין שוב: בחרנו שם עצם , בסימן  של רבים , עם כינוי קנין מסוים, ( כגון גוף שלישי רבים, כי ליחיד על פי רוב אין סימן לשוני),   מצאנו כי  סימני ש"ע, מספר וכינוי קנין כשהם דבוקים יכולים להסתדר  ב-8 אופנים כי אי אפשר שביטוי כזה יתקיים בלי שם עצם)..

 כש7000 לשונות אלה נכנסות למחסן הכלים של הלשון, הם יכולים לבחור רק בין 8 מדגמים. בהכרח, במקרה של הזדמנויות שוות ( של הכלים העומדים להיבחר) ייבחרו 7000:8 מקרים שהם 875 מקרים בערך. לפי מדגם זה 875 לשונות יהיו בעלי תכונות דומות.

 כמובן, בהינתן – לדוגמא- 100 או 1000 או כל מספר של פריטים באותה חנות-פתרונות בלשניים, ייתכן הכל: הפריטים יסתדרו בקבוצות נושא, קבוצות  קרובות מבחינת הצליל וכל סידור אחר: ייתכן והלשון הקונה מהם יעדיף  סחורה בעלת תכונות מסוימות וכו': ייתכן שהיא תבחר על פי רוב רק סוג סחורה אחת – אך  לא תבחר  לבסוף דברים אחרים מהלשון רעותה, שאם לא כן הלשונות יהיו זהות  ולא נדע כי זו לשון אחרת. משמע היא תהיה אותה לשון.  אלה שיבחרו את המספר הרב ביותר של פריטים דומים יהיו לשונות דומות. אולי כך היו גם ההונגרית והשומרית – נכנסו לאותה חנות וקנו ד ברים דומים, – במקרה.

זהו, אפוא, הפתרון הסטטיסטי, בקוים כללים.

 

לפיתרון השני לשאלת דמיות השפות אקרא הפיתרון המטאפיזי.

מטאפיזיקה היא ענף של הפילוסופיה העוסק במתן הסברים אודות טבעם של המציאות, הקיום והעולם.   המטאפיזיקה מחפשת תשובות לשאלות כדלקמן: מהו טבעה של המציאות? מהו טבעם של עצמים, אירועים ומקומות? האם אלוהים קיים ומכוון  את המציאות?

ענף מרכזי במטאפיזיקה הוא האונטולוגיה או תורת היש, החוקרת את טיבם של הדברים הקיימים בעולם ואת הקשרים ביניהם. המטאפיזיקאי מנסה גם להבהיר את המושגים שלפיהם אנשים תופסים את העולם, לרבות קיום, אובייקט, רכוש, מרחב, זמן, סיבתיות והיתכנות.

באחרונה, במונח מטאפיזיקה נעשה שימוש חופשי יותר במובן של "דברים שהם מעל לעולם הגשמי".  

המטאפיסי, כפי שהוא נראה לנו, מתייחד בכך שאין הוא נסמך על  המוחשי, החומרי, הניתן להוכחה על ידי החושים: המחקר המטאפיסי מתקיים בעולם ההגות בלבד.

זהו, אליבא דכולי עלמא, עולם המתקיים במרחבי הדמיון (Imagination ) ועל פי אחדים  Phantasy.

 

אל עולם זה בדיוננו הנוכחי אנו יוצאים  מהנקודה    הקודמת בה נגענו- הסטאטיסטי דווקא.

אנו יוצאים מנתון "סטאטיסטי": אם  Gosztonyi ,  לדוגמא, ספר  53 מאפיינים דקדוקיים של השפה השומרית (אותם השווה למאפיינים הדקדוקיים של השפה ההונגרית) הרי  שניתן לשער כי  יכול היה להמשיך לספור ולמצוא מאפיינים במסר n.

נמשיך נא בדרכנו הסטאטיסטית.

אם  נספור את כל המאפיינים  כיו"ב בכל 7000 שפות העולם, נמצא   יחד x מאפיינים. (להמחשה בלבד: סוגי פונמות שבשימוש, סדר מלים, סדר  ש"ע ונלוויו, הטפולות למיניהן: מין, מספר ועוד ועוד כיו"ב תכונות ושימושים).

 

מכאן – ברשות הקורא – נצא לדרכנו המטאפיסית  כדי לחפש את הפתרון לשאלתנו בדבר דמיות השפות .

 נתאר נא לנו מין חנות   פרימאלי, בו כל X המאפיינים.

באות כל שפות העולם לרכוש כלי-ביטוי למילוי  צרכיהן   הקומוניקאטיביים.

החנות היא מאד עשירה – המציאות היא מאד מורכבת – אף על פי כן הראינו לעיל שהאפשרויות מוגבלות: מספר הפתרונות  מוגבל. ( כגון בענין סדר המלים, למשל: ייתכנו – בין 3 מרכיבים, נושא-נשוא-מושא, (Subject-Object- Verb, SOV)  סדרים כדלהלן. SOV, VOS, OVS, SVO, VSO, OSV:  עוד ייתכן כי אחד  הרכיבים  מאלה   איננו מופיע במבע : אך בדגם  שלנו כלולים רק ביטויים שלמים מבחינה זו. לא נעסוק בביטויים המופיעים באחת השפות באופן מקוטע.

7000 הלשונות חייבות אם כן לבחור  אחד מהדגמים המנויים לעיל. מכאן שאי-דמיותם מוגבלת. אלא שכמובן הן יכולות לבחור  ב-X מאפיינים, המופיעים ב-Q  צורות, כמו למשל  בענין סדר המלים. מכאן  הגיוון הרב בין השפות.

אלא שֶׁהַגִּוּוּן, כמו שהוכחנו לעיל, איננו אינסופי.

כאן עלינו להכניס אלמנט מטאפיסי נוסף: השאלה – שאינה נשמעת בלשנית או מדעית, אלא פילוסופית: מי הוא  בעל הבית? מי הוא בעל אותה "חנות", שהיא  עולם המציאות, ולצרכינו המציאות הלשונית? הטבע? האלוהים? כוחות  ויטאליים המכוונים את המתרחש בעולמנו – גם בתחום השפה, למשל?   האם אלפי גוני האפשרויות של הבריאה  – או הלשון בלבד – הם המצאת האדם ותוצר ידו המכוונת?  האומנים השפה, על מכמניה, היא  יצירת האדם, כטענת האומרים ככי השפה מונחת על אדני ההסכמה הקולקטיבית של דובריה?  (אלה נראים קושרים את העגלה לפני הסוס:  לא רק כי  המשתמש בכלי ( השפה)  אמנם מסכים להשתמש בה אך איננו בהכרח ממציאה, אלא גם כי "הסכמה" קולקטיבית זו  בעיני המתבונן מפוקפקת:  האדם מוצא את השפה לפניו  מן המוכן ואין לו הרבה ברירה להסכים או לא).

יהא נא אשר יהא,  את מעשי הטבע  – כולל טבע הלשון – מכוונים כוחות חיים ולא האדם. אנו נקרא לכוח זה,  הפועל גם בתחומי הלשון, בשם "טבע". את הדיון בכינוי הנכון נשאיר לתיאולוגים ולפילוסופים – לצרכינו (בעניין פתרון שאלת הדמיות בין השפות) נוכל להסתפק באמור.

לטבע, אם כן וכאמור, אוצר בלום של פתרונות – אך  לא אוצר  בלתי מוגבל

 עובדה: כשהטבע ממציא דבר (הכל לצרכים חיים), הוא מאחסן את המצאתו לשימוש חוזר. נראה כי עושרו מגיע לכדי המצאה של פתרון חדש – להסוואה, לקיום המין  וכו' – לכל אחד מברואי העולם בנפרד. הטבע עצמו נכנס לחנות שהוא מנהל ובוחר בפריט שכבר הוכיח את עצמו פעם – ולו במערכות "נמוכות " יותר. (כאן  הפרדנו את עולם הטבע ל"מערכות" – עולם הדומם, הצומח והחי. בעולם החי המערכות –  החיה והאדם…).

עיקרון  השימוש החוזר  בהמצאות לשוניות  עיקרון   הנקוט בידי הטבע,  מתקיים גם בתחום השפות.

 

עקרון השימוש החוזר חוזר גם בתחום החיקוי: יצורי הטבע מחקים זה את זה. חרק מסתווה לעלה, לקנה קש:  דג מסתווה  לחול. צמח עוטה תכונות צמח אחר, חיה מסתווה לצמח או לדומם ( כגון דגים המסתווים  בצבעם ובטקסטורה של קשקשיהם לחול המונח על קרקעית הים): אך גם בתחום שאיננו חיקוי כלל, אלא שימוש חוזר של הטבע בפאטנט שכבר הוא פעם המציא.  טמינת גרעין, זרע באדמה הרי הוא  "חיקוי" תהליך ההולדה ביונקים:  קרום עץ הוא  שימוש חוזר בהמצאה  של עור וקליפה וכו'.  

אין זה עלה, אלא חרק המסתווה לעלה.

 

צמחים וחיות משתמשות באותם אמצעי הגנה להרחקת האויב ובאותם אמצעי משיכה לצרכי  קיום המין: השושן והדרבן מצמיחים קוצים,  פרחים וציפורים – לדוגמא בלבד – עוטים עליהם מכל גוני הקשת למשיכת בני זוגם: וכיו"ב הרבה: די בדוגמאות אלה ולא נוכל לפרט.

 

גם  הממונה על הלשונות  חוזר ומשתמש בהמצאות שכבר שימשו אותו  בפעמים קודמות, בלשונות אחרות.  כיון שאין בידינו כלים סטטיסטיים  במידה הנחוצה לא נוכל לקבוע איזו שפה דומה יותר מאחרות לאיזו שפה: האם   בהונגרית יש יותר מלים ומאפיינים   הדומים למלים ולמאפיינים בשומרית, בעברית, באכדית,  או בכל שפה אחרת. – כל שהעלינו בידינו הוא טיול נחמד בגן הבוטאני של  השפות.

ייתכן, אמנם, גם פיתרון שלישי,  מלבד הסטאטיסטי וה"מתאפיסי".  פיתרון זה אף הוא אמנם מהלך בעולם הדמיון, דהיינו בעולם שמחוץ לאפשרויות המדע להוכיחם,  באין לנו עקבות  לעבר העמוק של תולדות האנושות והשפות, אך נוכל להציעו כאן כאחת האפשרויות לפתרון אותה דמיות. זהו פתרון  הדורש דמיון, (imagination)'  אך הוא איננו בהכרח בתחום ה-fantasy.  (את הפיתרון אספתי מדברי פרופ'  ויין הורוביץ, מהחוג לאשורולוגיה).

ידיעותינו בשפות  מגיעות לעומק של 5000 שנה בערך בלבד – אל השפה השומרית, העתיקה בין השפות המערביות הידועות לנו.   עומק ידיעתנו בשפה הזו  מגיע רק עד המקום אליו מוביל אותנו כתב היתדות. מעבר לזה משתררת

 

 

 

בידיעותינו ארץ החושך. אך האדם  משתמש בשפה – כהבנתנו את המונח הזה היום – כבר לפחות 100000 שנים[41].

אין מדענים  נוגעים בתחום זמן זה, בהיעדר  אסמכתאות כתובות. האדם הקדמון אולי צייר  לפני כ-20000 שנה במערות אלטמירה – אך לא כתב: לא על נייר, לא על פפירוס, גם לא חרת את דבריו בסלע. קולו אבד  בחלל היקום. – אבל דיבר:  ואנו יכולים לשער,– בהיעדר דבר טוב לנו מלעשותו,  כי דבריו  נאמרו – (כדברי העדות הבלשנית במקרא, בספר בראשית פרק יא א:  "וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים  אֲחָדִים[42]) – בשפה אחת ודברים אחדים.  אלא שאלוהים בלבל את שפתם, והם התפזרו בכל חלקי תבל – בנושאם איתם זכרי לשון, שברי אותה פרוטו-לשון אחת קדומה:  כך אנו מוצאים, לדוגמא מענייננו- זכרי לשון המופיעים באכדית "qat"' =hand)) , בפינית (ראה דיון בכך לעיל, käte, , כשה-"t"  הופך במצבים  לשוניים מסוימים ל-      –  "z"     עד שהוא הופך, בדרך ההורשה, בהונגרית  ל-kéz.  כיוצא בזה כל  המלים הנמצאות דומות בשפות רחוקות זו מזו, הן כמשפחה, הן מבחינה גיאוגרפית ( כגון ההונגרית ושומרית, וכן בזמן הופעתן על בימת ההיסטוריה וכיו"ב.  כמו סיפורי עם או שירים שנעלמו  בלא יד שתרשמן אך חיות הן במחשכי הזיכרון האנושי ומבצבצות לפתע במקומות לא צפויים מראש, כך  אמצעים שבלשון מתגלים  פעם כאן ופעם שם לפתע, ללא הסבר הגיוני מלבד ציון האפשרות שהם זכר מאוחר לשפה ראשיתית כלשהי ששרידיה נשמרו במפוזר בין השפות[43]. – וזה מה שהיה להוכיח.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ביבליוגרפיה

 

 

 

1.                 Bárczi Géza- Benkő Loránd- Berrár Jolaán: A Magyar nyelv tŏrténete ((תולדות הלשון ההונגרית, Tankŏnyvkiadó, 1980

2.            Chicago Assyrian Dictionary,  Vol. H

3.            Collins, Italian Dictionary

4.            Dictionnaire Français- Anglais, Librarie Larousse

5.            Komoróczy, Géza, Sumer és Magyar? (שומרי או הונגרי?) Magvető Kiadó, Budapest

6.            Kramer, Samuel Noah:  History begins at Sumer, 1959   A Doubleday Anchor Book, 

7.            Országh, László, Magyar-Angol Szótár, Akadémia kŏnyvkiadó, Budapest (מילון הונגרי-אנגלי), 1995

8.            Oxford English Dictionary (=OED), Oxford, The Clarendon Press,1911, p. 7

9.            The Pennsylvania Sumerian Dictionary

10.        Thomson, Marie-Louis , The Sumerian Language, Printed in Denmark, 1984

11.        Tóth, Prof. Dr. Alfréd, Hungarian, Sumerian and Egyptian, Sumerian, Hungarian and Hebrew, Mikes International, The Hague, Holland, 2007

12.        אבן-שושן, אברהם, המלון החדש, הוצאת קרית ספר בע"מ, ירושלים