הגנן

  (האביב)  Boticelli: Primavera

(לפי הצעת מר יוסף עוזר  ראה – תגובות).

קצת משמעם לי, אז החלטתי לפרסם בלדה  סקוטית עתיקה, מהאוסף של הַגַּנָּן   (The Gardener ) כמובא על ידי  Arthur Quiller Couch בספרו  Oxford Book of Ballads,  p.159 באנגלית.
,

לִפְנֵי בֵּיתוֹ עָמַד גַּנָּן:
בְּיָדָיו  רַקֶּפֶת.
דַּקָּה כַּלּוּלָב, גִּבְעוֹל,
שָׁם נַעֲרָה עוֹבֶרֶת.

"הוֹ, יְפָתִי, הֲתוּכְלִי אֱהֹב?
לְאִישׁ כָּמוֹנִי הֱיוֹת כָּלָה?
הַבִּיטִי נָא בְּגִנָּתִי:
עַל כָּל פְּרָחֶיהָ הִיא לָךְ כֻּלָּהּ.

הַחֲבַצֶּלֶת – לְשִׂמְלָתֵךְ.
הִיא לָךְ יָפֶה מְאֹד.
רֹאשֵׁךְ עָטוּר בְּפִרְחֵי צִפֹּרֶן
חָזֵךְ בָּרַקָּפוֹת.

מְעִיל לָךְ זַךְ שֶׁל אִירִיסִים:
כִּיסָיו מְלֹא הַנַּרְקִיסִים.
סוּדָרֵךְ אֲרִיג חָצָב,
סִנָּרֵךְ פִּרְחֵי סַחְלָב.

מִשְּׂעָרֵךְ פֶּרַח  הַיַּעֲרָה
רֵיחַ בֹּשֶׂם יְעָרֶה.
הַצָּעִיף סְבִיב צַוָּארֵךְ
יַדִּיף רֵיחַ שֶׁל מַרְוָה.

 בָּתֵּי הַיָּד – שׁוֹשָׁן צָחוֹר:
יַזְהִירוּ בְּזֹךְ, בְּזֹהַר אוֹר:
פִּרְחֵי דָּגָן זֵר לְמִצְחֵךְ,
שָׁזוּר בָּעֹלֶשׁ הַכָּחֹל.

"יוֹם טוֹב לְךָ, צָעִיר",
אָמְרָה – "וֶהֱיֵה שָׁלוֹם.
אִם מָצָאתִי חֵן, תּוֹדָה – אַךְ
לֹא לְךָ לִבִּי יַהֲלוֹם.

בִּגְדֵי חֵן נָתַתָּ לִי
מִפִּרְחֵי הַקַּיִץ.
אֲנִי קָרָה: עַל כֵּן אָשֶׁבְךָ
בְּשָׁמִיר וְשַׁיִת.

שֶׁלֶג צַח לְךָ לִכְסוּת,
אוֹתְךָ מְאֹד יַהֲלוֹם:
רֹאשְׁךָ עָטוּר רוּחוֹת וּכְפוֹר,
וּמָטָר מִשְּׁמֵי מָרוֹם".