ספר מתחיל בשעריו. בשער ספרו של יעקב ברזילי (מעתה י"ב,  מחכה לאבי) – לא באופן מפתיע – גלגלי רכבת. דפיקותיו הקצובות  מילאו את לב הנוסעים פחד ושיממון, וקירבו אותם אל מותם. היה להם עצמם צליל של מות. זכורני את היום בו ניסיתי  ללמד שיר ידוע של אברהם שלונסקי לילדי עולים, בביה"ס התיכון דימונה. גלגלי הרכבת המו  ...

        על  עבודתו האמנותית של עדי נס     עדי נס, ללא כותרת (רות ונעמי מלקטות), 2006, צילום    ביצירה בשם  "רות ונעמי", של אמן הצילום  עדי נס נראות אוספות שאריות מזון מהרצפה בתום יום שוק. סביב דמויות הקבצנים התנ"כיות בנה האמן קומפוזיציות ומשחקי אור  בהתאם למסורת גדולי הציירים הקלאסיים דוגמת רובנס, רמברנדט וקרואג'יו." (טלי כהן גרבוז,   Ynet, ...

  בחיי,  פעם שלישית אני רושם את זה – הטקסט תמיד נעלם… יש נושאים ומוטיבים העוברים בדפי הספרות, מאז ימי קדם, כחוט השני. הבוקר חיפשתי שירי בתי חולים באנתולוגיה  לשירים יווניים עתיקים. לא מצאתי כלל – הם היו או מתים או בריאים – לעומת זאת מצאתי שיר אהבה הבנוי על אותו מסד כמו שיר שומרי – על נקיטת חפץ, שבועה ...

        המלאך המכה בי   העירני בשעה 4 בבוקר, ושם בפי קצב: ^^-^ ^^-^  ^^- (טיטיטאטי טיטיטאטי טיטיטא). חזרתי על הקצב – לחימום, ותהיתי  מה לעשות אתו. אחר מקלחת הבוקר  נפל בפי פסוק : "על הגשר הסתובבתי, הנהר". טיטיטאטי טיטיטאטי טיטיטא. אמרתי  זה טוב. על זה בניתי סונט: נשכבתי על מיטתי החמה וכתבתי סונט. כשגמרתי, יצאתי למפרסת קצת ...

למשוררים ולמשוררות המאושרים של בננות  שזופי השמש ואוהבי ניחוחות ( כלורופורם, חומרי חיטוי ועוד חמרים מלבבי לב): פתאום  אני מעוניין, ללא מטרות רווח, (ואולי למטרות הפסד) להוציא אולי ספר שירים בנושאי בית חולים ומחלות וכיו"ב.  אולי אוציא אנתולוגיה ( עוד  חזון למועדים). (שכאמור בעברית גם החג  – מועד). כל שמבקש לתרום לנושא – בלא התחייבויות כשלהן מאף צד – מוזמן ...

בל ענין על  אבי.     אבא  היה סנדלר. עבד אצל האדון דוהרצקי, ברובע רחוק מביתנו, בית סבתא, אליו היה לפנים חוזר משבתו – יום שלם – בבית הקפה – עד הימים בהם הוא החל לבסוף לעבוד.  כבר אינני יודע מנין להתחיל – כל הזיכרונות, של הימים ההם, תוכפים עלי אהדדי. שם, בבית הקפה, בעל החלונות הענקיים, הנגמרים למעלה במעין ...

     דמות הגבר האידיאלי באמנות.   האידיאל הגברי  בפיסול ביטא קודם כל סגידה לכוח.  הכוח התבטא בשרירי הגוף. בעוד האישה הייתה לאידיאל של יופי, של חכמה, של עדינות, תוארה כאם המשפחה, כמקור השפע והאור,  ואף יתר תכונותיה  עילאיות – הגבר  האידיאלי  לא הצטיין בכל אלה – לא בעדינות ולא בחכמה,  לא באבהות על כל צדדיה (אך אולי ביוון כמורה: ...

http://www.youtube.com/watch?v=6ZLq_JB8H44  למען האמת, פרסמתי זאת כבר אתמול, אך אינני יודע אם הכל השגיחו בהודעה חשובה זו!! נא ללחוץ על הקישור, אני מקווה שייפתח לפניכם – כמו סזמי בסיפורו של עלי בבה.

  אני מקווה שטרם פירסמתי זאת. אם כן – שישמש  כתזכורת:   אָדָם זְאֵב   (תירגם: משה גנן)   אָדָם -זְאֵב בְּלֵיל אָפֵל עָזַב אִישָׁהּ וְטַף, לִנְטוֹת אַל קֶבֶר מְלַמְּדוֹ בַּכְּפָר. בִּקְּשׁוֹ יָפֶה שְׁמוֹ לְהַטּוֹת.   זֶה – קָם מִמָּוֶת, הִתְיַשֵּׁב, טִפֵּס עַל רֹאשׁ מַצֶּבֶת, דְּבָרַיו נָשָׂא, בְּעוֹד הַזְּאֵב הִצְלִיב טְלַפָּיו בְּעֶצֶב.   " אָדָם -זְאֵב" – אָמַר תַּנֶא "לִזְאֵב- ...

זה שיר שומרי עתיק שֶׁמֶשׁ עָלְתָה מֵעֵבֶר הֵרִים בְּיָדָהּ פֶּרַח מֵעֵבֶר הֵרִים מִלֵּב הֵרִים סַם צוֹרִי לַכֶּבֶשׁ לַשּׁוֹר בַּמִּכְלָא לָקַח לֵב נַעַר, מְשָׁכוֹ בְּרִיקוּד אֶל לֵב נַעֲרָה הַסִּפּוּר פָּשׁוּט סַם,  פֶּרַח, – כֻּלּוֹ כִּשּׁוּף שֶׁמֶשׁ, הַר, חֹם וְאוֹר נַעַר וְנַעֲרָה בְּמָחוֹל שׁוּב וְשׁוּב