שיר לעששית נחמדה

בחיי,  פעם שלישית אני רושם את זה – הטקסט תמיד נעלם…
יש נושאים ומוטיבים העוברים בדפי הספרות, מאז ימי קדם, כחוט השני. הבוקר חיפשתי שירי בתי חולים באנתולוגיה  לשירים יווניים עתיקים. לא מצאתי כלל – הם היו או מתים או בריאים – לעומת זאת מצאתי שיר אהבה הבנוי על אותו מסד כמו שיר שומרי – על נקיטת חפץ, שבועה והשבעה בדבר קרוב – עששית או דלת, המצויים בכל בית המכבד את עצמו לדעת.
והנה שני השירים – השיר היווני מאת Asklepiades, משורר יווני שחי בסביבות  320  לפה"ס (כתב בעיקר שירי אהבה ויין), והשיר השומרי שקוראיי עשוייים כבר להכירו אך הבאתיו שוב לשם ההשוואה וההשלמה.

שִׁיר לַעֲשָׁשִׁית נֶחְמָדָה.

עֲשָׁשִׁית נֶחְמָדָה, בָּךְ הִיא נִשְׁבְּעָה

לָבוֹא, וְלֹא בָּאָה.

בִּי, לָכֵן, בְּאֶחָד מִלֵּילוֹתַיִךְ

בְּעוֹדָהּ עֲסוּקָה, כְּרָגִיל, בְּשֶׁלָּהּ,

 מַצְמְצִי נָא פַּעַם, וְאַחֵר כַּבִּי.

גם השיר הבא, אם כן, מספר על אהבה ותולה אותה  בנקיטת חפץ:

לַחַשׁ לְשׁוּב הָאֲהוּבָה

הוֹ, דֶּלֶת מִסְתּוֹבֶבֶת!

הוֹ דֶּלֶת עַל צִירֶיהָ, הוּא שַׁעַר בּוֹגְדָנִי!

בְּסוֹבְבֵךְ עַל עָמְדֶךְ, תִּבְגְּדִי בַּמִּשְׁמָר,

אַךְ שָׁבָה מֵחָדָשׁ עַל הַצִּיר לִמְקוֹמֵךְ.

הָאֲהוּבָה שֶׁעָזְבָה, לְוַאי וְהִיא שָׁבָה

חוֹזֶרֶת לְבֵיתִי כְּדֶלֶת עַל צִירֶיהָ.