בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
למשוררים ולמשוררות המאושרים של בננות שזופי השמש ואוהבי ניחוחות ( כלורופורם, חומרי חיטוי ועוד חמרים מלבבי לב):
פתאום אני מעוניין, ללא מטרות רווח, (ואולי למטרות הפסד) להוציא אולי ספר שירים בנושאי בית חולים ומחלות וכיו"ב.
אולי אוציא אנתולוגיה ( עוד חזון למועדים). (שכאמור בעברית גם החג – מועד).
כל שמבקש לתרום לנושא – בלא התחייבויות כשלהן מאף צד – מוזמן לתרום או להציע את חלקו.
שירי חתונה, שמחה, פריחה, שבח הגביר וכו' וכו' – בהזדמנות אחרת.
לא לחלות בגלל זה! רק אם זה בא באופן טבעי.
אתה מתחיק, והצחוק דוקא טוב לבריאות.
סילביה פלאת רצתה לקרוא לספרה :
"האדמה הזאת– בית החולים שלנו"
אך קראה לו בסוף "אריאל"
הי משה, שירי מחלות לא עלינו…לא עדיף שירי מחולות? כך או כך, בהצלחה וכמו שעכשיו כולם מאחלים חתימות מאחלת גמר חתימה טובה.
סבינה'
רב תודות על התגובה.
רב תודות על תרומת החומר. אני עתה בשלב איסוף, וברשותך אוסיף מידע זה לספר העומד (לע"ע באיבו).
ואם תמצא ידך, תוכלי להוסיף עוד מידע – או שיר ( לא עלינו – כאמור, שלא תהיי חולה).
אני לא מתחיק, ולא מדחיק. משתדל מעט להצחיק. ובאמת חשבתי על אופיו של הספר המוצע. מחלות, התנסויות – אבל לא ספר מדכא. עדיף אפוף הומור. כידוע, אפשר לצחוק גם מתחת לגרדום. לא נושא נעים, אבל ניתן להמתיקו עם הומור. על כן לא אאסוף כל שיר יללה, תחנונים דתיים, יגון קודר שאולה.
מה דנטה כתב על שער השאול? אני אכתוב במשקוף: המקווים, היקוו. בואו בצל השיר המצחיק-עצוב, שתכונתו לשקף חוויות אנוש – ככתוב, לא רק שמחות ורגעי עילוי, אלא גם האדם היודע קצת לצחוק על עליבותו ולבטא אמונה ותקווה לאנושות. – יכולתי לכתוב על כך הרבה.
מוקירך
משה
סיגל,
תודה על התגובה המעודדת,
ספר אוסף שירי מחולות כבר יש – ובשפע.
ספר שירי מחלות – נדירים, – מטבע הענין.
גם אני נחרד לחשוב עמוקות על הנושא – אך אפשר גם על פי מה שכתבתי לסבינה, ראי לעיל.
יש שירי מחלות פוצעים ומדכאים – ויש קלקלים.
עבורך אעתיק לכאן קליל אחד – על חתך סתמי:
חָיִינוּ הֵם שִׁירָה…
חָיִינוּ הֵם שִׁירָה. הֵן כָּל דָבָר
מָקוֹם לוֹ תַחַת שְׁמֵי רָקִיעַ.
תֹאבֶה כִּי אַרְאֲךָ? הִנֵה זֶה קַל:
מִקְרֵה יוֹם יוֹם הוּא. דְבַר הֵשִׂיחַ:
קַח סְתָם תִגְלַחַת – הוּא גֵרוּד פָּנִים:
סַכִּין חַדָה. עָמֹק פּוֹצַעַת.
פָּנֶיךָ תַחְרֹשׁ בַּחֲרִיצִים.
עוֹרְקִים: קִרְעֵי הַתִגְלַחַת.
בִּתְךָ תָבוֹא: יָד עֲדִינָה
בִּקְרֶם פָּנֶיךָ תְלַטֵף.
מַכְאוֹב תִמְרַח בְּמִינֵי מִרְקַחַת.
דוֹאֶגֶת תַעֲבֹר שֵׁם כָּל פִּנָה.
כָּאֵלוּ קַו לַקַו בָּה לָה כּוֹאֵב.
כָּזֶה מִין סֵבֶל – כְּדַאי כָּל יוֹם לָקַחַת.
אמנם לא מחלה – אבל אפשר לקבל מדבר כזה הרעלת זקן.
משה
הי משה. זה רעיון טוב אם מכאיב קצת. תודה להערה שלך לפוסט שלי. אחרי שהעלתי את הפוסט לא יכולתי להיכנס לאתר כך שלא ידעתי מה היה שם. שנה טובה, אומי.
אומי,
שמחתי אם משהו מצא חן בעינייך.
לא כל כך ההבנתי במה לא הצלחת, אך בעיקר גם אני לא הצלחתי להיכנס לאתר ולראות מה כתבתי ובאיזה ענין בדיוק…ואיתך הסליחה!?
היי, משה ,אתה יודע שחסידי חבד קוראים לבית החולים בית רפואה איזו תקווה גלומה בעצם המילה – לראות את הרפואה ולא את המחלה
כמה יפה שם לספר :"שירים מבית הרפואה" לא?
חנה,
תודה,
רשמתי לפניי.
גמר חתימה טובה לך משה היקר