שלטנך
מַחְזִיק בַּשְּלָטָנָך וְלוֹחֵץ
עַל שִׁירַת לֶמֶךְ יוֹצְאוֹת
לִי עָדָה וְצִלָּה לוֹחֵץ
עַל בִּרְכַּת יַעֲקֹב יוֹצֵא
לִי בֵּן פּוֹרָת לוֹחֵץ
עַל שִׁירַת הַיָּם יוֹצְאִים
לִי סוּס וְרוֹכְבוֹ לוֹחֵץ
עַל שִׁירַת הַבְּאֵר יוֹצֵאת
לִי עָנוּ-לָהּ לוֹחֵץ
עַל שִׁירַת הַאֲזִינו יוֹצֵא
לִי עִם נָבָל לוֹחֵץ
עַל שִׁירַת דְּבוֹרָה יוֹצְאִים
לִי הַכּוֹכָבִים מִמסִילּותָם לוֹחֵץ
עַל שִׁירַת חַנָּה יוֹצֵאת
לִי גְּבוֹהָה גְּבוֹהָה
לוֹחֵץ
עַל קִינַת דַּוִד יוֹצֵאת
לִי יוֹנָה וּוֹלַך לוֹחֵץ עַל
שִׁיר
הַשִּׁירִים טִנֹּפֶת מְנַטֶּפֶת לִי
עַל הַמֵּיתָרִים
מתוך "טנגו עם זקף קטן" (1999)
ממ.. מחול אסוציאציות פואטי?
טנגו פואטי אסוציאטיבי
באמת יש משהו בסטקטו כאן שיכול להזכיר טנגו. . .לא שמתי לב. תודה.
תודה על הקריאה איריס.
יש משהו חדשני בשירת האיטרנט הזאת.
סבינה, השיר נכתב לפני עידן האינטרנט, כשפרצה הטלויזיה הרב-ערוצית.
נדמה לי שהאינטרנט והרב ערוציות בטלויזיה
הם מילכוד תזזיתי ומולטי זרמי תודעה.
הידיעה שיש מקורות מידע רבים בו זמניים
יוצרת תחושה שצריך וכדאי ללקט דעת וליידע.
חוסר ההתמקדות המתונה בקצב אישי בנושא אחד
מרחיב את היריעה, מעשיר את האסוציאציות
אך גם נותן תחושה/אשליה
של חופש וזמן בלתי מוגבל.
בכלל, המציאות הסובייקטיבית מקבלת
מימד מפלצתי של עדכון בלתי פוסק במתרחש.
חייבים כל הזמן למיין את המוץ מהתבן.
ולבחור את החשוב והמעניין,מתוך השלל והשפע.
המחוייבות שלנו היא כלפי היושר הפנימי האמיתי.
מצטערת אם התגובה מורחבת מדי.
לא יכולתי שלא להגיב עם מטען האסוציאציות שלי
אך גם אין לי אומץ לפתוח אתר אישי בבלוג.
אבל לדעתי,התגובה מורכבת ומעניינת כהלך מחשבה
שיכול לאתגר את מי שמוכן להתייחס ולהגיב לה. תודה!