יהונדב פרלמן משורר ואיש תיאטרון
וּפנֵי נֹגַהּ
אוֹר כּוֹכָב מעֻוָּת
הִיא אוֹמֶרֶת לִי
יָרֵחַ מֵאִיר שִכבַת לַילָה דַּקָּה
אֲנִי אוֹמֵר לָה
דַּקָּה נֹגַהּ
דַּקָּה
מתוך: טנגו עם זקף קטן (1999)
וּפנֵי נֹגַהּ
אוֹר כּוֹכָב מעֻוָּת
הִיא אוֹמֶרֶת לִי
יָרֵחַ מֵאִיר שִכבַת לַילָה דַּקָּה
אֲנִי אוֹמֵר לָה
דַּקָּה נֹגַהּ
דַּקָּה
מתוך: טנגו עם זקף קטן (1999)
ענוג ויפה
עטוף נגוהות
עטוף נגוהות אך תוכו בלהה. תודה שביקרת אצלי.
שכבת לילה דקה כמו שמיכה קלה
העוטפת את היקום בלילה.
האם נגה תמתין דקה
ולא תמהר לדרכה?
איפה הבלהה? בכיעור ועוות הירח?
תודה תמי. יש כאן משהו מעבר לעונג עבורי.
זה שיר מאוד חזק ויפה, אבל יש בו צד חבוי חשוב, והוא הכיעור ולא העונג העדין. אישה עם פני כוכב מעוות, זה עניין לא רומנטי, והוא עומד בקונטרסט עם האווירה הרומנטית שמבקש השיר ליצור באמצעות הקונבנציה של הכוכבים, הירח והנגוהות. גם האמירה של הדובר, הגבר, לנוגה, היא אמירה פרוזאית, אפילו דוחה, ודאי לא רומנטית: "דקה, נוגה דקה", משהו לא חגיגי, מן החולין גלום כאן. זה גבר ממאדים ולא בטוח שהתרגל לנוגה.
. . . גבר חסר אונים.
תודה על הקריאה רני.
אני מסכימה עם הפרשנות המורכבת שלך.
הגבר ממאדים והאשה מנוגה
הרומנטיקה המתבקשת הופכת פניה לנואשות ותחינה
דקה במשמעות תאור זמן קצר
ובמשמעות צמצום הקף עבה.
יתכן ופניה של נוגה הכוכב או האישה נוגים?
נגה גם ככוכב וגם כשמה של הנמענת?
יפה. שיר קומפקטי ורב-משמעי. גם בגלל "נגה", גם בגלל "דקה" וגם בגלל החיוב והשלילה שבשיר.
זה עובד, מינימליזם נוגה.
תודה על הקריאה שחר. מחכה תמיד לשמוע אותך.