הרעל הפשוט
אוּלַי זֹאת הַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁלִּי
שֶׁמִּתְגַּלְגֶּלֶת שְׁמָהּ
אוּלַי זֹאת הַיָּד
שֶׁתּוֹקַעַת כַּף
אוּלַי אֵלֶּה הָעֵינַיִם
הַמֻּשְׁלָכוֹת לַבּוֹר
אוּלַי זֹאת הַנְּשָׁמָה
עוֹטֶפֶת עַצְמָהּ
בְּסָדִין שָחֹר
לֹא יָכֹל לָשֵׂאת יוֹתֵר
אֶת רַעַל הַפִּיּוּט
הָרַעַל הַפָּשׁוּט
מתוך הספר: "טנגו עם זקף קטן" (1999)
מאד יפה
לא הצלחתי עדיין להגדיר לעצמי, אבל האימז"ים לא עוזבים אותי בשעה האחרונה.
תודה
גיורא
תודה גיורא
שיר מרוכז ויפה
תודה תמר.
רעל פיוטי סיוטי
המוות כל כך ודאי
אך השיר על המוות ישאר לנצח.
הנשמה עוטפת עצמה בבד סדין שחור
הנשמה נשארת חופשית מכבלי הגוף
היא נשמת הפיוט נשמת היצירה
שממשיכה לחיות ולהדהד בעולם.
זהו כבר שיר שיכול להתקיים בפני עצמו
ןלא רק תגובה לשיר המקורי המיוחד בסגנונו.
היי יהונדב
רעל זך הוא כח…
יפה שהקצנת אותו לפיוט.
להתראות טובה
טובה
הוא הקצין את עצמו.
לכמה עינויים גיהינום רעל הפיוט גרם:
גולגולת מתגלגלת – מסוחררת
היד שתוקעת כך – ושום צליל לא נשמע
עיניים מושלכות לבור – ונשאר העיוורון
נשמה עטופה בסדין שחור – מתה
מקווה שלא פספסתי בהבנה…