יהונדב פרלמן משורר ואיש תיאטרון

הוי פרדיננד הוֹי פֵרדיננד הַאִם כְּבָר כַּתָּבַת שִׁיר עַל הַשְּׁרִירוּתִיּוֹת השוֹרָה בֵּין הַמְּסַמֵּן לִמְסֻמָּן ? הַאִם הוֹתַרְתָּ לִי לִכְתֹּב אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה ? 10.4.07

סימן קריאה סִימַן קְרִיאָה מֵעִיד עַל חֻלְשָׁתוֹ שֶׁל הַכּוֹתֵב עַל אֵקו נוֹסָף שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לֶצָרף לַמִּלִּים שֶׁקָּצְרוּ לְהַבִּיעַ אֶת תַדְהַמ ת 28.12.06

פעימת הסמן הִנְחַתִּי אֶת הַסַּמָּן עַל מַיְ דוֹקוֹמְנַטְּ"ס הוֹפִיעַ מַלְבֵּן זָעִיר עָלָיו כָּתוּב: "לוֹקֵיְשְׁן: דֶּסְקְטוֹפּ". לָחַצְתִּי נִכְנַסְתִּי לְכָאן הֵיכָן אֲנִי נִמְצָא מְמֻפֶּה מְנֻפֶּה מִכְּאֵבִי מִזִּכְרוֹנִי בּוֹהֶה בִּפְעִימַת הַסַּמָּן מַקְשִׁיב לְזוּג יוֹנְקֵי דְּבַשׁ עַל שִׂיחַ בְּגָנ י  2.5.06

כָּל פַּעַם אֲנַחְנוּ מוֹצְאִים אֲחִיזָה בּאֲנָשִׁים אֲחֵרִים וְאָז נִשְׁמָטִים אִישׁ לִזְרוֹעוֹת רֵעֵהוּ כָּל כָּךְ עֲזוּבִים לְנַפְשֵׁנוּ

למשל מאט כְּשֶׁיּוֹם נִגְמָר נִדְבָּק לְיָם צִפּוֹר מוֹתִירָה פַּס לָבָן וזוהַר שֶׁל שֶׁמֶשׁ הוֹלֵךְ וְגוֹוֵעַ נַעֲלֵי עֲבוֹדָה מִתְקַלְּחוֹת בְּטַאלַק אִישׁ מֵגִיף עִתּוֹן מוֹרִיד תְּרִיס בַּרְזֶל שֶׁל מַכֹּלֶת יֶלֶד אֹכֶל אַרְטִיק שׁוֹקוֹלָד בַּשְּׂדֵרָה וְהַפְּסַנְתֵּר הַנִּצְחִי מַדְהֶה צָהֹב שְׁרָבִי מֵטִיחַ אֹפֶל כָּחֹל בְּקִיר בַּד אַלְמוֹנִי מֵנִיחַ בְּפַאֲתֵי הַשָּׂדֶה וְצִפּוֹר שְׁנִיָּה מוֹתַחַת פַּס יָרֹק בִּצְרָחָה אֲרֻכָּה מְהַדְהֶדֶת וְהָרוּחַ נֶאֱסֶפֶת לְוָקוּם אֲבוֹתֶיהָ

    סקיצות תל אביביות  לילה 1 א הָעֶרֶב רָאִיתִי סֶרֶט  רָאִיתִי אֶת עַצְמִי יוֹשֵׁב בָּאוֹטוֹ וְנוֹהֵג.  לֹא אַתֶּם לֹא מְבִינִים  רָאִיתִי אֶת עַצְמִי יוֹשֵׁב כָּכָה  כְּמוֹ שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב עַכְשָׁו  כָּכָה מַחְזִיק אֶת הַהֶגֶה כָּכָה הָאַף שֶׁלִּי הָיָה נִרְאֶה   כָּכָה הָעֵינַיִם שֶׁלִּי הָיוּ  נִרְאוֹת אֶת הַכְּבִישׁ. ב  הַמֶּלְצָרִית הַזֹּאת  גְּבוֹהָה וְרָזָה  עִם תַּחַת גָּדוֹל  לְבוּשָׁה שָׁחֹר עִם טְרִיקוֹ אָדֹם ...

שיר יאוש אלתר-מאני-דפרסיבי תשירי לי עוד מהצימס שלך אהבה רצינית ומפויחת שנים רציתי לרקוד רק איתך לגעת לגעת לגעת זוכרת איך אנו פוסעים במשעול בשבילי בוסתנים לעת ערב יד ביד חבוקים יחפים על החול עם ירח צהוב כמפלצת והיום גברתי הזמן יקירתי בי עשה שמות למפרע מתברר אהובתי שבחיים מלכתי אל הכסף שולט ללא רתע לפתע נפקחו העיניים וראיתי כי ...

את אהבתי אקשור בחוט מה נפלאת בעיני אהבתו של הלורד הדגול על צוקי הסלעים בכרתים מעל הגלים המתנפצים אל החוף במחי שיער לאחור ומצח חשוף מצח לבן ויהיר באהבתו המתגלגלת  את אהבתי אקשור בחוט ואשלשל מול עיני פסלו אהבה קטנה ומתנדנדת את אהבתי אקשור בחוט כלורד הקושר את כלבו ממרומי המרפסת בשיכון המשותף אהבתי תתנודד לה קטנה וחסרת אונים  התפרסם ...

על תמונת אבי בטרם נערות, שרוע בשדה פרחים אביבי, במכנסיים קצרים, חולצה לבנה וחיוך מאוזן לאוזן. אני מתעניין בעומד מצידה השני של המצלמה. בהוא שראה את אבי באותו בוקר כפי שאני מעולם לא ראיתיו: ילד – בראש ובראשונה ילד צוחק ללא דאגה שרוע בשדה פרחים אביבי ילד חייכני עם אוזניים גדולות אני מסוגל לחשוב רק על הדמויות המוכרות: דודה הִילדֶה, דוד ...

לפחות לא הלילה נאמר שלא כפי שתכננתי אבוא אליך על ברכי אתרפס ואזחל שתקבלי אותי שתניחי לראשי לנוח רק רבע שעה בין שדייך יפתרו את כל הבעיה שלא כפי שתכננתי תפתחי את הדלת ובעינייך ידלק האור והפחד ותכניסי אותי לסלון ותושיבי אותי על הספה ותעשי לי כוס תה עם לימון ונשוחח קצת ואחר כך נתחבק שלא כפי שתכננתי יהיה לנו ...