יהונדב פרלמן משורר ואיש תיאטרון
למשל מאט
כְּשֶׁיּוֹם נִגְמָר נִדְבָּק לְיָם
צִפּוֹר מוֹתִירָה פַּס לָבָן וזוהַר שֶׁל שֶׁמֶשׁ הוֹלֵךְ וְגוֹוֵעַ
נַעֲלֵי עֲבוֹדָה מִתְקַלְּחוֹת בְּטַאלַק
אִישׁ מֵגִיף עִתּוֹן מוֹרִיד תְּרִיס בַּרְזֶל שֶׁל
מַכֹּלֶת יֶלֶד אֹכֶל אַרְטִיק שׁוֹקוֹלָד בַּשְּׂדֵרָה
וְהַפְּסַנְתֵּר הַנִּצְחִי מַדְהֶה
צָהֹב שְׁרָבִי מֵטִיחַ אֹפֶל כָּחֹל
בְּקִיר בַּד אַלְמוֹנִי
מֵנִיחַ בְּפַאֲתֵי הַשָּׂדֶה
וְצִפּוֹר שְׁנִיָּה מוֹתַחַת פַּס יָרֹק
בִּצְרָחָה אֲרֻכָּה מְהַדְהֶדֶת
וְהָרוּחַ נֶאֱסֶפֶת לְוָקוּם אֲבוֹתֶיהָ
שיר טוב. האווירה התל אביבית הבעיצומה
טייח נופל תריס מתיפח אוטובוס מת-הר ויזלטיר
דפנה
הבית הראשון תל אביבי
אחר כך זה יוצא החוצה לשדות.
תודה בכל מקרה על התגובה.
נכון וודאי יוצא החוצה אבל הבית הראשון כל כך מפויח ותל אביבי -במובן הטוב של המילה
וגם זך, לא? הציפור השנייה?
שיר יפה גם בעיניי.
גם. בריפרור מאוחר.
ציפורים חזקות משאירות חותם עמוק במרחב.
אולי.
ואולי החלל נסגר אחריהן ושב לקדמותו כמו האדמה שבלעה את קורח ועדתו או הפרות הרזות שבלעו את השמנות. . . .
בכל מקרה, תודה על הקריאה ותודה על התגובה.
נהניתי לקרוא.. בדיוק כאן ברגע זה..
תודה משה. שמח מאוד שאתה מבקר אותי כאן.
כמו לצייר תמונה במילים — יופי.
תודה אומי. העט הוא המכחול הוא הפסנתר הוא קליפת גופנו שמשוטטת בחלל הזה לתקופת זמן קצובה
אכן, הרוח נאספת לואקום אבותיה.
חלל ריק נותר.מילים לא מכסות.
ציפור רבת יופי כזאת לא אראה עוד
עכשו ברעש הגובר ובימים האחרים
ציטוטי משוררים שהותירו עקבותיהם
בחולות הנודדים ובאבק מדפי הספרים
מעט לעט
ומעת לעת
מעט לאט
ממעט להאיט
מעתה ועד אתה