יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".

    הוא מת מייאוש, אני אומרת.     חשבתי שאמרת שהוא היה מפתה כזה, דון ז"ואן. קצת קשה לי לראות אותו כמו אחד שמת מייאוש, היא אומרת.     לא, אני קובעת, הוא מת מייאוש. אבל את זה אני הבנתי רק אחר כך. הרבה יותר מאוחר. את מבינה? אני ראיתי אותו כמו אל. כל השנים את לא מבינה שאת כמו טיטאניה, ...

  ראיתי אצל לונדון וקירשנבאום שיצא עכשיו תנ"ך לילדים בעברית קלה ועכשווית, תנ"ך רם שמו. לא משהו סלנגי, פשוט קל יותר להבנה. כמובן שהיה בתוכנית עליהום קטן של צמד החטייארים על כך שמעזים ל"עברת" את העברית התנ"כית לעברית מודרנית, ומה אגיד, אני לא מבינה את ההתנגדות.   יותר טוב שילדים ישנאו את הטקסט התנ"כי בגלל שנוצר בהם אנטי נוראי בבית ...

האורחת שלי הפעם היא חברתי, הסופרת בטינה פקר, שספרה "אחרי שסבתא מתה" ראה אור בזמנו בהוצאת "תג". אני מנסה לשכנע אותה מעל לשנה לפתוח בלוג, בלי הרבה הצלחה. אני רוצה לשתף אתכם בסיפור די חדש שלה, שאני מאוד אוהבת.                                                         אחי הגדול/ בטינה פקר תפוחי האדמה, האטריות בסלסה-בלנקה והשניצל שלי ממתינים לרגע המתאים. כשאימא נעלמת מהמטבח לרגע, הם טסים לצלחת של אחי, המחייך ...

ספרו החדש של רן יגיל, הנובלה "אני ואפסי" (הוצאת כרמל-עמדה) משלבת שני נושאים מרתקים ומלאי עוצמה: יחסים קשים ומורכבים בין אב ובתו, ועולמם ההולך ונעלם של ענקי הבידור של שנות השבעים.   בשנות השמונים-תשעים פרחה בעולם כתיבה של סופרות על יחסיהן עם אמותיהן. בארץ אפילו יצאה באמצע שנות התשעים אנתולוגיה בשם "אימהות ובנות" שמאוד הצליחה. יחסי בנות ואבותיהן, זה כבר ...

  אני מקווה שהמלחמה המטופשת הזו תסתיים במהרה, ובינתיים אני נזכרת באהבה ובתאווה במאכל נפלא שאכלתי שם. עד היום לא מצאתי אותו בארץ.   בביקור שלנו שם לפני כעשרים שנה לקחו אותנו המפיקים, בכספי חברת ההפקה הסובייטית, לכל המסעדות הכי נהדרות בברה"מ. לפני חנויות הלחם השתרך תור ארוך, ואנחנו, למרבה הזוועה, סעדנו כמו מלכים ממיטב המעדנים. המון קווייאר מצוין, ונקניקים משובחים, ...

  פתאום מלחמה, במקום הכי פסטולי ושכוח אל, שלא העליתי בדעתי כי יכולה להיות שם מריבה מעבר לקטטה בין מוכר תבלינים לקונה משופמת בשוק המקומי. המשופמת (המחמצנת) הייתה אני, המוכר תבלינים מכר לי איזו אבקה מבחילה שטען שהיא זעפרן, והמשופמות האמיתיות שמכרו מכל עבר ממרכולתן הביטו משתאים ביצור הזה, הישראלי המצוי, שמעז להרים את הקול בשוק הקווקזי הטריפאי.    טריפ. ...

    היא נכנסת לסלון. החלון הענק הפונה אל החצר מלאת גרוטאות נראה לה פתאום יפה ומלא פרחים כמו ציור נוף. האור מפנס הרחוב מלטף את רהיטי העץ, משווה להם צבע של מהגוני עתיק. לא שהם מכוערים בדרך כלל, אבל תחת האור הצהוב של הפנס הכול נראה לה שונה. והבחוץ, שלא כתמיד בעיניה, טהור פתאום, בלתי מושג, מאוד מחוזר.     ...

  לפני שנתיים ורבע עליתי לראשונה בחיי לרשת, לבלוג הראשון שלי ב"רשימות". חוץ מזה שרציתי להעלות לרשת ספר שזכויותיו חזרו אלי, לא ידעתי מה בדיוק יהיה הכיוון שלי ואורך הנשימה שלי ברשת.   עשיתי הרבה רעש בבלוג ההוא, ובכך הצלחתי להפנות אלי הרבה תשומת לב, שהביאה לי המון המון דברים מצוינים, כפי שעשרים וארבע שנות עבודה ופרסום עיתונאי וספרותי לא ...

  מוזיקה אהובה: הרוק הכבד של פינק פלויד. לא יודעת אם זו אהבה או רק געגוע. אבל בעיני הם הגדולים מכולם בכל הזמנים. חדשניים עד היום הזה. מרטיטי לב ופופיק ומומחים לערבי אהבה ראשונים. ספרות אהובה: יפה, קאנונית או חדשנית, אבל היא חייבת להיות מרתקת ומשובחת.   מקום אהוב: הייתי מוכנה לגור באי קאפרי, באנה קאפרי ליתר דיוק, ועוד יותר ...

בעקבות חנה טואג   לפעמים היינו חוזרים מהחנות של אבא שלי דרך אלנבי, ורק שם היינו לוקחים קו ארבע לבן יהודה. לפעמים זה היה דרך השוק, ואז הטיול היה משמח וטעים וריחני. אם ביום שישי בצהריים, אז היינו קונים לימונדה טבעית מהזקן שהיה לו כד ענקי של לימונדה עם גושי קרח, ואם ביום רגיל, בערב, בחודשי הקיץ, כשהיינו נשלחות לאבא ...