יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".
ראיתי אצל לונדון וקירשנבאום שיצא עכשיו תנ"ך לילדים בעברית קלה ועכשווית, תנ"ך רם שמו. לא משהו סלנגי, פשוט קל יותר להבנה. כמובן שהיה בתוכנית עליהום קטן של צמד החטייארים על כך שמעזים ל"עברת" את העברית התנ"כית לעברית מודרנית, ומה אגיד, אני לא מבינה את ההתנגדות.
יותר טוב שילדים ישנאו את הטקסט התנ"כי בגלל שנוצר בהם אנטי נוראי בבית הספר? לא יותר טוב שהם יקסמו מהסיפורים היפים? נכון, שפה קשורה הדוקות לטקסט, אבל לילדים קטנים עדיף לעשות הנחות כדי לגרום להם לקרוא טקסטים חשובים.
הנה לפניכם אישה שמעידה על עצמה שלא סבלה את התנ"ך כי לא הבינה את השפה הקדומה הזו, והיא יצרה בה אנטי גדול לתנ"ך עד היום. הלימוד הקפוא והמשעמם גרם לכך שאני לא סובלת את התנ"ך ולא בקיאה בו בכלל. אחותי תמיד מתחלחלת ממני ולא מבינה איך אני לא אוהבת את התנ"ך, ואני אומרת לה שתדע שרבים הם הילדים בעבר ובהווה שלא מתחברים לתנ"ך בגלל שהשפה הגבוהה מאוד והמשונה הזו מרתיעה אותם. אדרבא, תנ"ך לילדים יקרב אותם לטקסט הרבה יותר, וכשקצת יתבגרו הם בטח ירוצו לקרוא את המקור.
הנה אני, בגילי הדי מופלג, עובדת עכשיו ממש במקרה על סדרת חוברות לילדים עם סיפורי התנ"ך שמותאמים לילדים, וממש נהנית ללמוד את התנ"ך מחדש בדרך הפשוטה הזו, המקרבת, הנוחה, הלא מאיימת. הסיפורים שנשארים אותם סיפורים בדיוק אבל הועברו לשפה נגישה יותר, נורא מוצאים חן בעיני. וכאשר אני מתרגמת אותם לעברית, אני עושה זאת לשפה קליטה ונוחה, בגובה עיני הילד. כך שלא רק הילדים ייהנו מזה, גם אני נהנית בזמן שאני מתרגמת אותם לעברית. חחח. הרווחתי.
טוב, מה שאני רוצה להגיד בזה, זה שצריך לרדת מכול הפוזות. אף אחד לא פורט כאן את התנ"ך לפרוטות. אף אחד לא רוצה לרדד את התרבות שלנו ולשכוח את העברית הקדומה. להפך. פשוט מקרבים את הילדים לספר החשוב הזה בדרך יעילה ומצוינת. אם אני שנאתי כבר לפני 40 שנה את שיעורי התנ"ך, אז מה על הילדים של ימינו? לא עדיף שיקראו את התנ"ך ככה, במקום שלא יקראו אותו בכלל?
שלום יעל
בעוונותי, אני מורה לתנ"ך. אני מאד מקווה שלא מהסוג שהמאיס עליך אותו.
צריך להבהיר: אין מדובר בספרים שבאים לספר מחדש בדרכם שלהם את סיפורי המקרא. בכך אני לא רואה פסול. ניתן להתייחס אל ספרים כאלה בדרך שאנחנו מתייחסים לעיבוד קולנועי או ספרותי של החומר הקיים.
מדובר בנסיון לתרגם מילה מילה לעברית עכשווית.
תשאלי:מה ההבדל בין גרסה כזו לבין פרוש רגיל לתנ"ך?
פרוש רגיל מחייב את התלמיד לקרא קודם כל את הטקסט המקראי ומדי פעם להוריד את עיניו למטה ,ואילו גרסה זו מאפשרת לתלמיד לקרא רק את הטקסט המפורש.
עלייך לזכור שהחומר "הסיפורי" בתוכנית הלימודים הוא יחסית קטן. רוב החומר הוא שירה (נבואה,תהילים) ספרות חוכמה(איוב, קהלת) או חוק.
עכשיו, עשי נסיון על עצמך: קחי את ישעיהו פרק ב" (חזון אחרית הימים) "תרגמי אותו לעברית עכשווית" והגישי אותו לקרוב משפחה צעיר בתור מתנה?
זה מה שאת רוצה שידע?
על כל היפי הזה לוותר?
אני נוהג בדרך הפוכה:
אני מרשה לתלמידי "להמיר" בחינה בלמידת קטע ארוך בעל פה (כמובן שאני בוחר קטעים שהם נכסי צאן ברזל).
חוץ מאפשרות זו אני מחייב את כל התלמידים שאני מלמד (ז-י"ב) ללמוד מדי שנה שני קטעים חשובים בעל פה. אני מקדיש יותר משלושה שעורים לכל קטע כזה כשכל התלמידים עומדים בתורם ומדקלמים(שילמדו לעמוד בפני קהל) את הקטע לפני כל הכיתה.
הם לא ישכחו לעולם את ישעיהו , תהילים ואיכה.
האם את רוצה לרדד את השפה העברית ולמחוק ממנה את הבסיס ?
אם כך, הביאי את תנ"ך רם ליקיריך.
בברכה
גיורא
כיף לתלמידיך.
למרות שכילדה די סבלתי משינון בע"פ, אני חושבת שאין ערוך לחשיבותו.
כיף לתלמידיך.
למרות שכילדה די סבלתי משינון בע"פ, אני חושבת שאין ערוך לחשיבותו.
היי עוברת אורח,
אינני מורה, אני רק מתרגמת. עובדת עכשיו על פרויקט שיראה אור בהוצאה לאור. כך שאני מניחה שכאשר ייצא לאור הילדים ייהנו ממנו, כמו שאני נהנית.
יש בתוכנית הזאת משהו שמקל יותר מידי. גם ככה התלמידים נעשו עצלנים וצריך להתחנן שילמדו…לועסים להם את כל החומרים. קצת השקעה מצידם לא תזיק. אפשר להעביר את הסיפורים עצמם בסרטים, סרטים מצויירים,בגרסאות לילדים שקיימות (כשילדי היו קטנים שמעו תקליטים של מאיר שלו מספורי התנ"ך, מקסימים !)הכל בידי המורה, ביצירתיות בהוראה. ואני נגד לימוד בעל-פה של טקסטים, זה לא נותן כלום. לעמוד בפני קהל זה חשוב. אז אולי שכל אחד יבחר פסוק שאהב ויכתוב פיסקה סביבו.
האמת שזה תהליך טבעי: שפה משתנה, והשפה הישנה כבר אינה אותה שפה כלל. את צ"וסר שכתב באנגלית עתיקה, הרבה אחרי התנ"ך, צריך היום לתרגם לאנגלית – ולא רק עבור ילדים. למעשה, הייחוד הגדול של העברית הוא שהיא כמעט ולא השתנתה (כי היתה רדומה כמה מאות שנים) ולכן ניתן היום לקרוא את התנ"ך בלי המון פרשנות. אבל כדי להעביר אותו לדור הבא אני לא רואה שום בעיה "לתרגם" לעברית עכשווית (כל עוד בשלב מסוים לומדים גם את המקור – יש לכך חשיבות להבנת ההתפתחות של העברית).
מי שלא ילמד תנ"ך בלשונו המקורית לא יידע לעולם עברית של ממש, שלא לדבר על ערכים אחרים, לאו דווקא דתיים.
אני מסכימה עם גיורא, לקרוא את ה"במקום" ולא להתעקש על התנ"ך כמו ליטול את הנשמה מהטקסט, זה לא לראות ולא להתוודע לכליל היופי והעושר הלשוני, זה להשאר לא שולטים היטב בשפה ובשורשיה; לנתק בין סיפורי התנ"ך ובין האמצעי הלשוני שבו הם מובעים, זה עוול. את ידיעת השפה למדתי רק מהתנ"ך ולא מהשכונה דלת הביטוי שבה גדלתי; ועדיין, בישראל של 2008, רבבות מילדי ישראל גדלים בישובי קשי יום ועניי שפה, לשונם עילגת, תכניה רדודים והטלוויזיה על מגרעותיה שולטת בשטחיות שלהם. ללמדם סיפורי תנ"ך כעלילות בפני עצמן ובמנותק מאופי ההגשה המיוחד שלהן – שפת התנ"ך -לא יציל אותם מאותה אי ידיעה.
יעלה, שפת התנ"ך היא מאוד חשובה, לא רק בפני עצמה – אלא משום שזוהי בעיקרון גם שפתנו היום, ובלעדיה לא היתה כלל עברית מודרנית! נראה לי שהתרגום לשפה עכשווית יכול לבוא כתוספת, אך לא יכול להיות "במקום".
מסכימה עם תמר, תלוי איך מרגילים את הילדים, מוותרים על שפת התנך, מוותרים על קלאסיקות ספרותיות ומסתפקים בתקצירים לאן נגיע, אחר כך שלא יתפלאו למה משלב השפה של הנוער נמוך ממפלס הכנרת שלא לדבר על הצחיחות ,יש לשלב לצד הטקסט התנכי את התרגום ,בזמננו דקלמנו בע"פ פרקים שלמים : קינת דוד ושירת דבורה ותפילת חנה וזה רק העשיר את שפתנו וריבד אותה ,די עם כל ההנחות האלה לנוער העצל והמפונק, מנסיוני כמורה אני יודעת ,שאם לא דורשים לא מקבלים, השאלה איך דורשים ואיך מגרים ומסקרנים לידע ,הדוגמא העומדת מול עיני זה המורה מהספר "רומן רוסי" למאיר שלו לסיכום, ישן מפני חדש אל תוציא ,אני חסידת המיזוג
מי שמכיר ילדים היום, ואני אחת מאלו, יודע שמוטב וידעו בכלל משהו וספורי התנך בכלל, וטוב שידעו את הספורים עצמם כי אין להם מושג מה קורה שם גם בכתות בגבוהות בתיכון, אולי אפשר לשלב אחרי שיודעים את הספור ומבינים בלשון קלה יותר, לעבור לטקס התנכי, כי הוא נפלא והוא חלק מהתרבות שלנו ולהשתדל גם אותו ללמד, או ללמוד ביחד בצורה מגרה ומעוררת, הנושא הוא חשוב מאוד וטוב שהעלית אותו.
תרגום התנ"ך לשפת היום -יום מרוקנת את הריבוד והרב משמעות ואת מושגי הערך.
יש בתנ"ך שפה כל כך שירית, עשירה, טעונה, מאפשרת לתת לדרוש ולפרש בגלל העושר הזה. יש כמה מילים קשות – אז מה? יש קונקורדנציה – יש מילון, קצת שרירים למוח שהתרגל לאינסטנט ולמהירות. אפשר ללמד באופן כזה שיהיה מעניין ואטרקטיבי.
יעלה, אני חושבת שבמקום לשנות את שפת התנ"ך צריך לשנות את המורים המלמדים זאת. מורים עם תבונה, מוסר ואהבת אדם הם המורים הדרושים. ילד יילמד גם סינית עם מורה נפלא.
ועוד דבר: לצד התנ"ך, רצוי ללמוד גם את הברית החדשה, הקוראן וכתבים מהמזרח הרחוק. זה ייתן אוניברסליות- מבט רחב על מהי תרבות בתוך הקיום האנושי
שלום איריס
את צודקת, צריך להחליף את המורים.
יש לי רעיון:
מה דעתך לבוא ולהיות מורה?
או אולי את והקוראים האחרים תסבירו לילדיכם את חשיבות מקצוע ההוראה ועודדו אותם להיות מורים.
מעניין כמה מכם רוצים שילדיהם יהיו מורים וידחפו אותם למלאכת קודש זו.
לא צריך להתפרץ להרים ידיים
אני חושב שאני יודע את התשובה.
בברכה
גיורא
ואיפה כל המורים הנהדרים האלה? אני מקווה שראיתם בחדשות שהמורים לא קיבלו בסוף אפילו את מה שנקבע איתם בשביתה בשנה שעברה. הם כל כך מיואשים, שאפילו לא מתכוונים לשבות השנה. אז על איזה מורים מהוללים מדברים? בשכר מכפיר, אף אחד לא ייתן את הלב שלו כדי ללמד.
גיורא
הייתי מורה הרבה שנים. פרשתי לפנסיה מוקדמת לפני שנה. כל האפרוחים שגידלתי עכשיו תרנגולות רציניים. חלקם עדיין מקרקרים אצלי בחצר. את חלקם הצלתי מגורל עליית על הצלחת של המנהלים מדושני העונג.
עייפתי. משכורתי הדלה היתה תחת איום מתמיד של הבנק הבילאומי האכזרי.
בתיכון שלי , תלמה ילין, בכיתה י" וי"א היתה לי מורה מדהימה לתנ"ך. בזכותה הלכתי ללמוד ספרות עברית באוניברסיטה.
אם הבת שלי היתה רוצה להיות מורה, הייתי מעודדת אותה לכך. למרות המשכורת ולמרות ההתתשה.
אכן מלאכת קודש.
ואין לי ספק שאתה, גיורא, מורה נהדר לתנ"ך.
שלום איריס
דברי היו רק משל.
אכן קיימת בעיה בשנים האחרונות עם טיבם של חלק (לא כולם!!) מהמורים המגיעים למערכת החינוך. יש לכך סיבות רבות. חלקן כלכליות אך עיקרן נובע מהירידה במעמד המורה בעיני הציבור (וזה לא רק עניין המשכורת).
ישאלו את עצמם הקוראים כמה פעמים ניאצו את "המורה המטומטמת" שלא ראתה את ניצני הגאוניות של ילדם ועשו זאת בנוכות צאצאם. או התלוננו על זו שמעדה בלשונה ואמרה משהו לילד שההורים עצמם אמרו לו בצורה בוטה הרבה יותר.
הורים שלא מצליחים להגיע ללב ילדיהם ולא מצליחים לכוון אותם בדרך החיים אך יודעים לחרף ולגדף את המורים ומערכת החינוך שאמורה להתמודד עם כל חוליי החברה הישראלית.
מי ילך למקצוע שלא מתגמל מבחינה כספית ומבוזה מבחינה חברתית?
כמובן אין בדברים אלו התייחסות אישית לאף אחד מהקוראים.
זה אף פעם לא אנחנו.
בברכה
גיורא
מצטרפת מאד לאיריס בקריאתה לשנות את המורים ולא את שפת התנ"ך. כל הניסיון הזה לפשט את החומר מלמד ילדים עצלנות ורפיסות יותר מכל דבר אחר. המאמץ בהבנת השפה העברית, וכך גם באנגלית (תתארי לך מישהו שמפשט את כתביו של שיקספיר) מלמד מעבר לתנ"ך – על המאמץ ליופי, לעומק. גם כדי לדעת לבשל צריך סבלנות. ואהבה. ואהבה רק מורה טוב יכול להקנות. המיקרוגל הורס את הטעם של האוכל… וחמין מבשלים על אש קטנה כל השבת… לטעמי – זה ההבדל.
רגע, רגע חברות יקרות, אל דאגה, לפני "שמעיפים" את המורים לתנ"ך, שאני בטוח שיש ביניהם כמה מצוינים, שאלה: במי להחליף אותם?
וכמה עובדות: ההחלפה קרובה, ואני לא בטוח שלהחלפה כזו הנכן מפללות. הידעתן שהחוגים למקרא באוניברסיטאות ובמכללות להכשרת מורים בקריסה. הידעתן שציבור מורי התנ"ך בשנים הקרובות יגיע אך ורק מהאולפנות לבנות ומהמכללות הדתיות?
כמה הורים בציבור החילוני, מעודדים את ילדיהם, לכו להיות מורים לתנ"ך – אחרים, טובים.
כמה רואים במקצוע ההוראה שליחות?
ובינתיים יאללה נחליף את המורים, נתרגם את התנ"ך לשפה עכשווית – סוף הדרך. וכדברי ביאליק: במצהלות שמחה אלי קבר נדדה.
ישר כח, משה!
מוישלה, מוישלה!
הבהרה!
התכוונתי שאת המורים האלה שרוצים "לתרגם" את שפת התנ"ך לעכשווית – אותם צריך להחליף… אלה העצלנים המלמדים עצלנים.
דבריי הוצאו מהקשרם!
או בשפה עכשווית ופשוטה – עשית קופי פייסט לחלק ממה שאמרתי והתייחסת רק אליו!
שירתי
ההבהרה מבהירה
לא ראיתי את החיבור בין תחילת דברייך על לשנות את המורים לבין החלק השני שהסכמתי אתו לגמרי.
תגובתי התייחסה למצב הנואש בכללותו.
החזרתי דברייך להקשרם.:)
שירה,
תיקון קטן.
ולא רק שכבר עושים זאת לשקספיר, מזמן, כולם גם נהנים. יש חוברות מקוצרות בשפה קלה של כתבי שקספיר, לילדים. זה לא חילול הקודש. כשגדלים, קוראים את המקור.
באותו משדר טלךוויזיה בא ב.מיכאל והביא חוברות כאלה של שקספיר באנגלית. הוא מחסידי תנ"ך רם, כמובן. אין לו הרבה חסידים, אבל יש כאלה שמבינים את הנחיצות.
זה היה אפרים סידון, מגן התנ"ך רם, לא ב.מיכאל. טעות שלי.
יעל, שייקספיר לילדים לא נלמד בבתי ספר בבריטניה. הוא נועד לילדים מתחת לגיל בית ספר, ל"ילדי הגן". תלמידים לומדים את האנגלית הזאת כפי שנכתבה. לדעתי, להכניס את זה לתוך מערכת החינוך זו טעות.
זה צריך לבוא במקביל שירה. טקסט מובן ועכשווי ומולו הטקסט המקורי. כדי לעזור לילדים ולמשוך אותם ככה לטקסט.
אבל זה עבד טוב עם פירוש קסוטו… זה לא שהושיבו אותנו מול הטקסט הזה לשבור את הראש כשהיינו ילדים. לא?
פירוש קסוטו גם הוא משניא על הילדים את התנ"ך. (לי זה קרה, למשל). אני בעד ללכת לקראתם, אחרת נאבד אותם אפילו בזה. זה לא הנמכה של תרבות, רק הקלות מסוימות. כל כך הרבה ילדים יושבים בשיעור תנ"ך ובוהים, לא חבל?
מסכימה איתך איריס שצריך ללמוד גם את יתר הכתבים. לא בגיל קטן אולי, אבל התיכון, בהחלט.
יעלה, לדעתי הכל עניין של מאמץ והרגל.
במשך שנתיים, מגיל שש, קראתי כל ערב עם בני את "סיפורי התנ"ך" עם תמונות (הוצאת סאן, ניו יורק). הספר הזה מביא את הסיפורים מבריאת העולם ועד מגילת אסתר בלשון המקרא.
זהו ספר שקיבלתי מהוריי ליום הולדתי ה-6 וקראתיו בעצמי אז. השפה הייתה לגמרי חלק מהכישוף שהטיל עליי הספר.
מסכימה עם איריס שחשוב שהמורה יחדיר בתלמיד את אהבת התנ"ך, אבל אין לזלזל בתנ"ך לילדים, מפני שאין שום סיכוי שבעולם שילדים ירצו לקרוא את שלל המילים העתיקות והלא מובנות שבו. לדוגמה, שימי לב למשפט הקשה מבראשית: "הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב". מי מבין את זה? אפילו אני מתקשה בו כי הפועל ש.ו.ף כלל לא מוכר לנו.
לכן מה שחשוב זה שהילדים יהיו בקיאים בסיפורים עצמם, המהווים את לב ליבה של המורשת האמיתית שלנו, וכשיגדלו יוכלו להתעמק בטקסט המקראי כמו שהוא ולהתבשם מיופיו.
נראה לי שיש מן ערבוב בין קריאת סיפורי התנך בעברית כמעט עכשווית, להנאת ההורים והילדים, ובין למידת התנך בביה"ס . בביה"ס צריך לדעתי ללמוד תנך, בבית שיקראו עם ההורים או לבד, כמו שגם אני קראתי בילדותי, את הספרים של אז, על מלכות דוד שלמה, וכו… והכי הכי אהבתי כילדה זה את התנך בתמונות, גם לילדי הנחלתי כך…. אך בכיתה -תנך במקור, וכל הסיבות נאמרו לפני.
ytttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttyyyytytytytytyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyytyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyytyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyytytyytytyttytytytttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttt