יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".

  בימים אלה ראתה אור באמריקה הלטינית אנתולוגיה חדשה של ספרות עברית מודרנית, העוסקת באמונה היהודית. האנתולוגיה, "אוֹן סוֹלוֹ דְיוֹס", בעריכת הסופר והעורך ירון אביטוב (שספרו "הומלס" ראה לאחרונה אור בהוצאת כרמל), היא להגדרת המו"ל "פרדיסו" האנתולוגיה המקיפה ביותר של ספרות עברית שראתה אור עד כה בשפה הספרדית. באנתולוגיה שתופץ בספרדית ברחבי אמריקה הלטינית, בארה"ב וכן בספרד, משתתפים 25 סופרים ...

   לזכרה של דנה בנט אני לא יודעת למה נתקע לי בראש שאני צריכה לצאת לבדי בערב יום שישי, לקראת חצות, לראות את השאנז אליזה בלילה. אולי בגלל שהייתי צעירה ונטולת פחדים, ואולי כי לא יעלה על הדעת שבנסיעה הראשונה שלי לחו"ל ובלילה הראשון שלי בפריז, לא אצא אל תענוגותיה.   כבר היה 10 בלילה. הידיד שאיתו נסעתי עדיין ישן ...

זאת הייתה הפעם הכי משמעותית בחיי שבה הודיתי למי שברא אותי על כך שנולדתי לאבא, שלמרות שהיה איש מזרחי לא מלומד, שנולד לעידן אחר, הוא לא ימכור אותי לגבר.   הייתי בת 14, והייתי באה בחופשים לחנות התכשיטים של אבא שלי. היה לו ידיד פרסי, לא ממש ידיד, יותר שכן, בעל חנות צעצועים, גם הוא גבר פרסי. הוא היה כבן ...

כשהייתי צעירה יותר היה לי תסביך גיל. כל הזמן רציתי לדעת בני כמה אנשים כדי לדעת אם אני נראית צעירה מהם. בגלל זה ליאור אחייני האהוב היה מסתלבט עלי לא פעם ולא פעמיים, וכשהייתי בת 30 הוא אמר שמעתה והלאה אני בת 49 לנצח. הייתי צוחקת ומוחה, והוא היה ממשיך לקנטר אותי עם המבט השובב והמתוק שלו. את האמת, עד ...

הייתי בת אחת עשרה וחצי. הלכתי עם אחותי לקנות מכנסי ג'ינס ברחוב דיזינגוף. נכנסו ל"מבריחה". הסתכלנו קצת בדגמים, ומיד בא המוכר והתחיל להציע את זה ואת ההוא. המבט שלו היה לי לא נעים כבר מההתחלה, ואמרתי לאחותי שאני רוצה ללכת, והיא אמרה שבכל זאת ניתן לו להראות לנו את כל הדגמים.   אז הסכמתי בלית ברירה, למרות שלא הרגשתי שם ...

  לעדולה   השנה הם קטנים במיוחד, אבל גם טעימים במיוחד. כל העצים בגינה מאחור מלאים בו, ואף אחד לא קוטף. הם נושרים ומדשנים את האדמה, והפרי רק הולך ומשתבח משנה לשנה.   בשנה שעברה הם היו הרבה יותר גדולים, אבל חלקם היו חמוצים. השנה הם נורא קטנים, כנראה בגלל שהיה פחות גשם, אבל משום מה הם טעימים כל כך. ...

הייתי אז בסוף שנות העשרה שלי. גיסתי שהיתה החברה הכי טובה שלי הייתה באמצע שנות העשרים שלה. והיינו עושות כל מיני תעלולים, ומתפרעות, ויורדות על אנשים, ומפלרטטות המון, ומבלות בכל מיני דברים בלי שאף אחד יידע. היינו צעירות, וחסרות אחריות, וכוסיות, ושזופות, ופרועות, וחשבנו שהעולם מונח בכף היד שלנו.   קרענו את חוף הים, וקרענו את הרחובות, ומדדנו את כל ...

פנו אלי די הרבה אנשים שמחכים שהספר "חמש שפות לאהבה" של ג'רי צ'פמן, ייצא לאור. אז הנה הבשורה: הוא סוף סוף ראה אור. ערכתי אותו לפני שנה ורבע, והנה הוא יצא. כתבתי עליו כאן, ומאז כל מי אנשים פונים אלי ומחפשים אותו. והוא באמת מרתק: מסביר כיצד אנחנו מחולקים לפי מספר שפות אהבה, ואם נפצח את שפת האהבה של בן הזוג, ...

  אתמול נודע לי שמדינת ישראל היא פולנייה למופת.  מנקה ומטפחת את העיר נצרת לפני שהאורח מרומא יגיע. עושה פנלים, מכבסת וילונות, מקשטת בפורצלנים, בונה איצטדיון מיותר… בזמן שבמשך כל השנה – כל השנים, בעצם – היא שוכחת מהעיר הזאת.  עכשיו רק צריך לעשות פנים נעלבות כשהאורח בא ולהגיד לו, " לא היית צריך", ו"יש לי כאב ראש", ו"אין דבר, ...

  מאז שהחתול מוטל מת לפני חודשיים נעשה אצלנו נורא עצוב. בייחוד מתגעגע אליו חדג'ג בן השנה וחודשיים, שמוטל שימש לו אימא מחליפה. לא יודעת, אבל פשוט נהיה עגום בבית ללא צבעו הג'ינג'י הנפלא ואופיו המתוק כמו רחם לוקום. עכשיו יש לנו דיירת חדשה: חתולה פרסית ג'ינג'ית עם פרצוף מעוך ופחוס. מדהימה ביופייה. בינתיים קוראים לה פנלופה או פונפונית. היא ...