יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".
אתמול נודע לי שמדינת ישראל היא פולנייה למופת.
מנקה ומטפחת את העיר נצרת לפני שהאורח מרומא יגיע. עושה פנלים, מכבסת וילונות, מקשטת בפורצלנים, בונה איצטדיון מיותר… בזמן שבמשך כל השנה – כל השנים, בעצם – היא שוכחת מהעיר הזאת.
עכשיו רק צריך לעשות פנים נעלבות כשהאורח בא ולהגיד לו, " לא היית צריך", ו"יש לי כאב ראש", ו"אין דבר, העיקר שאתה תיהנה, פאפא."
זה לא קשור במקרה לכך שגרים שם ערבים, או שאסור להגיד את המילה הזאת במדינה שלנו?
ואולי אנחנו בעצם כמו משפחת אומנה והאפיפיור הוא פקידת סעד. אנחנו מנקים את הבית, עושים אוכל טעים, רוחצים את הילדים ומלבישים אותם יפה רק לפני שהעובדת סוציאלית באה לביקור, שתראה שאנחנו מתייחסים יפה ל"ערבים שלנו".
יעל, את מגזימה. זה רק טבעי להתכונן לבוא אורח. בביקור הקודם עשו טיילת סביב הכנרת, טבעי. אני רק מצטערת לשמוע שכורתים חורשה שלמה כדי שישהיה מקום לבאים.
סעי לאור- יהודה .דימונה גם לא נראת לי פורחת.
או שמא אני טועה?
עכשיו שאלתי את ביתי שלומדת באור- יהודה והיא טוענת שבחודשיים האחרונים יש שיפור.
נו- טוב.
אז גם בנצרת.
אם תשןוי את צפון תל- אביב לדרום כולל מתחם תחנה מרכזית ושכונת שפירא לא תאמיני שאת גרה באותה מדינה.
שם ריבוי תאורה וירק ושם חושך והעלמת עין מזנות.
לא נגמר.
העוני משרת משהו כנראה.
כמו רביזור של גוגול
לא סתם פולניה – פולניה מחלם
מתוקה שלי
זה בדיוק זה, כל הזמן זה עושה ליהרגשה מוזרה
עכשין הסברת לי
להתראות טובה
:))
דימוי מעניין.