יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".

  ברומן שלי "סוף סוף רומן", לא שורפים ספרים אלא הופכים אותם לעיסת נייר כדי להכין מהם ארגני קבורה לאזרחים שמתים מכל מיני מגפות דמיוניות. פקחי הנייר עוברים מבית לבית ומחרימים כל פיסת נייר, תחילה ספרים, אחר כך מגזינים, ואז אפילו מכתבי אהבה. כך זה נראה בישראל העתידנית שלי. לא שורפים? אז מחרימים בדרך אחרת. כל דרך כשרה להרס התרבות.  פקחי ...

  וזה לאסתי ירושלמי הסרט הישראלי הכי אהוב עלי בכל הזמנים כבר די ישן, נעשה ב-1992: "חסד מופלא", סרטו הרביעי והאחרון של עמוס גוטמן, שמת מאיידס שנה אחרי. והנה אני, אישה סטיירטית, ובכל זאת סרט הומואי הוא הסרט הישראלי הכי אהוב עלי.   זהו, שבעיני, אישית לגמרי, לעובדה שזה סרט על הומואים אין שום משמעות. אלה יכלו להיות גם גיבורים ...

ספרי שירה מומלצים לשבוע הספר מאת המשורר אילן ברקוביץ", במיוחד עבור יעל ישראל ובננות בלוגס!   שלום ליעל ולבלוגיסטים של בננות באשר אתם. שבוע הספר החל. אני רואה בקנייה של ספר שירה אחד לפחות במהלך השבוע הזה (הנמשך כעשרה ימים כמדומני) מעשה תרבותי ראשון במעלה. לפיכך זו ההמלצה העיקרית שלי, ואין זה משנה כלל איזה ספר תקנו, העיקר שתקנו. אני ...

  מה באמת, חטיף בוטנים נניח? כתוב עליו שהוא מורכב משלושים אחוז חמאת בוטנים וכמה זה מצוין. ומה לגבי השומן הצמחי, ז"א, שומן הטרנס שהוא מכיל? ומה לגבי הסוכר? ושאר החומרים שמכיל המוצר המעובד הזה? מה עוד אוכל הילד? מעדן חלב. בשבילו זה דני, בשבילך זה חלב, כדברי הסלוגן. כמה אפשר לשקר, כמה? הלוא כבר הוכח שהקקאו מוריד משמעותית את ...

   ומה לקנות בשבוע הספר  אני בררנית גדולה בספרים. כבר סיפרתי לא אחת מה אני עושה עם כל הספרים שמגיעים אלי לביקורת: את ספרי המתח, הרומטיקה והספרות הקלה אני ישר שמה בערמה למכירה. אני יודעת שלא אוהב אותם, אז אני אפילו לא פותחת אותם. אין טעם.  קלישאות וסתמיות הם לא הטעם שלי, סורי.   ואז בא שלב הסלקציה השני: אני ...

    לפעמים היא הייתה קמה בלילות, לא מצליחה להירדם שוב, חושבת מחשבות, על לאה בעיקר, אולי על הקטנה, זו אני, אולי על שולה ורמי. על מה הייתה חושבת כשהייתה מתעוררת בלילות ולא מצליחה להירדם? ואז הייתה הולכת למטבח, שברחוב זלוטופולסקי היה די קטן ולא מרווח כמו זה שהיה לנו באפשטיין, מוציאה את המרגרינה בלובנד מהמקרר ואת הלחם האחיד מארגז ...

  לכבוד הקולנוע הישראלי שעושה חיל, ולאביטל, שעברה על בשרה את כאבי ההתבגרות שלו, אני מביאה קטע קצרצר מהרומן שלי "האלילות", שטרם  ראה אור. כמעט כל מה שיש בקטע הזה (לפחות מבחינת מבחן הבד) קרה לי במציאות, כשהלכתי למבחן בד לסרט ישראלי של בועז דוידזון, בסוף שנות בשבעים, כנערה שנורא רצתה לקחת חלק בעולם הסרטים הישראלי.  והכול היה גרוטסקי בדיוק כמו שכתוב ...

    בעקבות ההודעה על שיתוף הפעולה בין כתב העת "עמדה" בעריכת רני יגיל, ו"בננות בלוגס", אני שוב מזמינה את כל הבננות (ז"א, את הבלוגרים שלנו העוסקים בכתיבה) לשלוח סיפורים, מאמרים או שירים לגיליון "עמדה" שייוחד ליוצרי "בננות בלוגס" ויראה אור ב-2009. הנה הפרטים: 1. ניתן לשלוח סיפורים ומאמרים עד 3000 מילה. כמובן שאפשר גם פחות. גם סיפורים קצרצרים זה טוב. ...

    כשהילדים למטה גוררים את הקרשים בדרך למדורות, אני נזכרת במדורות אליהן הלכתי כילדה, על חוף הים בתל אביב. משהו מזה נכנס כמובן לספרי, "רואות מכאן את כל העולם". כשכתבתי את הספר ניסיתי להיות אוטנטית ככל יכולתי, בתיאור שפת הילדים, טקסיהם הקטנים ומשחקיהם.                                   מדורה של לבבות   יום אחד, כשהרחלות הביטו ממערתן אל קו האופק,  הן ...

הנה הוא הצ"וצו, ששמו גם חצ"וצו, במלוא הוד תינוקיותו. כאן בן חודשיים וחצי. הנה הוא בזרועות שולמית אחותי הנה הוא עם אביו הלא ביולוגי עבדה. דומים, אה? והנה הנשמות של: עמרי וקרן. אחיינתי והבן של אחיינתי. כבר מצאו לפספוס מנתח חשוב מאמריקה! והנה קינוח: איזה בובון, אה?