צמחי מעזבות כותב
"מִקָּרוֹב קָרוֹב כֻּלָּם נִרְאִים מַמָּשׁ אָיֹם. וְאָז אַתֶּם מֻכְרָחִים אַהֲבָה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ לִסְבֹּל אוֹתָם. לִפְעָמִים זֶה כָּכָה לְכָל הַחַיִּים. לְכָל הַחַיִּים." (מִתּוֹךְ סֶרֶט וִידֵאוֹ עַל הַמּוּזִיקָלִיּוּת שֶׁל כָּל מִינֵי שָׂפוֹת, כּוֹלֵל עִבְרִית, סְווַהִילִית, וְאוּרְדוּ. שְׁלֹשָה מָסַכִּים. הֲמוֹן אֲנָשִׁים מִתְחַלְּפִים מְדַבְּרִים כֻּלָּם יַחַד. חֵלֶק חוֹזְרִים אַחַר כָּךְ בְּמָסָךְ אַחֵר, בְּכָל פַּעַם זְקֵנִים יוֹתֵר וַעֲצוּבִים. מִקָּרוֹב, לְכֻלָּם יֵשׁ חַצְ'קוּנִים וּנְקֻדּוֹת אֲדֻמּוֹת עַל הַפָּנִים. אֲפִלּוּ הַבִּירָה הָיְתָה יְקָרָה. מַכַּבִּי. וְרַק מִבַּקְבּוּק.)
מתוך מה יש (כרמל/כבר, 2007)
זהר,
"כשמישהו מדבר במקומי והוא עושה את זה כמוך …" לא איכפת לי כבר איך כולם נראים מקרוב.
תודה שולמית, אבל אף אחד לא יכול לדבר במקומך או כמוך (באמת – אני לא מנסה להחזיר כאן מחמאה)
זהר זה מודרני זה מעניין זה וידאו קליפי וזה מוביל לחידה גדולה
דפנה, אני שמח על התגובה, והחידה אכן גדולה ולפעמים נוראה.
זרית ראיה רבת מסכים כמעט כמו עיני זבוב אבל לא,עיני משורר וצלם
זוית
תודה, מירי.
אגב, זה תיאור של עבודת וידאו קיימת (לא שלי), והבירה שם (אולם מחתרתי שכבר נסגר מזמן) באמת היתה גרועה.
זהר, כתיבתך מרתקת. החצ'קון שלי, לשימחתי, מסתיר את המסכים הלא רצויים.
תודה על המילים הטובות; והמסכים הלא רצויים הם הכי מעניינים.
זה נכון, אהבה מוכרחים, אפילו על שלושה מסכים
ובו זמנית
אפילו שזה לא מקובל
אכן, דברי חכמים.
גדול!
וזה לא שמרחוק רחוק כולם נראים ממש נפלא…
🙂
תודה, ש.מ. – אכן כן 🙁