כותב טקסטים ומוסיקה וחוקר תפיסה מוסיקאלית. לפעמים מצלם. ספרים: שו-האי מתאמן בהטלת כידון (הליקון-ביתן, 1996); מה יש (סדרת כבר, כרמל 2007). זוכה פרס "טבע" לשירה בפסטיבל המשוררים במטולה, 2007.
אגב, התגובה המקצועית האחרונה שקבלתי על הצילומים היתה מאמנית מובילה במקומותינו(מהמדרשתיים הבכירים), שבאתי אליה בדחילו עם הצילומים. תגובתה:
1. "נו, זה הכל כמו צילומי שקיעות בחנות בתחנה המרכזית."
2. (לאחר חזרה על הביקרות הנ"ל ב24 וריאציות): שלוש מאות שקלים, בבקשה.
זהר האמן רק לעצמך אפילו לא למדרשתיים שצריכים כסף למכולת.
מאידך צריך ללמוד לנפות לאט לאט כמו שלימד אותי המורה הראשון שלי לאבניים בבצלאל קלדרון עליו השלום:
את עושה 10 כוסות מוציאה רק את הטוב ביותר ושוב 10 כוסות וחוזר חלילה.
אוהבת העמדות מבולגנות, כאילו מקריות
תודה, צליל. אין העמדה – הבלגן הזה התארגן מעצמו
חוזרת מדברי, אחת הקומפוזיציות המוצלחות היא הבלגן
מצויין. החלטה נבונה (להכניס גם את צילומיך הטובים)
תודה איריס – יהיה המשך (ויש גם תגובה בבלוג שלך)
היי זהר הצילום מתאים לסיפור הקודם, מתאים לידידנו הרפתן לגור בסביבה כזאת…
פעם היה יפה פה
להתראות טובה
השקיות כנראה שלו (מזון ליונים?)
חן חן, טובה
מפתיע ואהבתי
תודה, שולמית!
הססתי לפני שהעליתי, אני בסך הכל צלם מגרה (ובעצם גם זה לא – רוב הצילומים נשארים במחשב), ואני מעודד מהתגובות.
אם ההולנדים מהמאה ה-17 היו מתעוררים לחיים ככה הם היו מציירים את החיים שלנו היום. כמה פיוטית יכולה להיות שקית.
וואו, מיכל, סונוורתי מתגובתך. מוגזמת מאד ההשוואה, כמובן, אבל נכון שיצא משהו קצת ברוקי באור/חושך ובקומפוזיציה ההומה של השקיות.
יפה
תודה, מירי. טוב וחשוב לי לשמוע שאהבת.
אגב, התגובה המקצועית האחרונה שקבלתי על הצילומים היתה מאמנית מובילה במקומותינו(מהמדרשתיים הבכירים), שבאתי אליה בדחילו עם הצילומים. תגובתה:
1. "נו, זה הכל כמו צילומי שקיעות בחנות בתחנה המרכזית."
2. (לאחר חזרה על הביקרות הנ"ל ב24 וריאציות): שלוש מאות שקלים, בבקשה.
זהר האמן רק לעצמך אפילו לא למדרשתיים שצריכים כסף למכולת.
מאידך צריך ללמוד לנפות לאט לאט כמו שלימד אותי המורה הראשון שלי לאבניים בבצלאל קלדרון עליו השלום:
את עושה 10 כוסות מוציאה רק את הטוב ביותר ושוב 10 כוסות וחוזר חלילה.
יפה. נגטיב של עלי הצמח המוצלל.
תודה שהבחנת, סיגל.
ברכות על השירים החדשים הפותחים את "מטעם"
זוהר. לא ידעתי שאתה טוב כל כך בצילום.נכנסתי להרף עין לבלוגיה ועליתי על הצילום היפה הזה. התמזל מזלי. מיכל צודקת:בארוק בתל אביב.
תודות! עדיין זוכר את הציורים שלך(אקווראלים?) בחדר העבודה.
אני מעז לחשוף את הצילומים לאחר תקופת שיתוק (ר" תגובתי למירי)
זהר, יפה. ביחוד אהבתי את המתח בין השקוף של הוילון לשקוף של השקיות… איזה אוירת רפאים אוקסימורונית לבנלייה של קניות בסופר!
תודה תודה, סבינה.
אפרופו רפאי קנייה בסופר – מומלצת עבודת וידאו רלבנטית(עכשיו בתערוכת אמנות ישראלית עכשוית במוזיאון ישראל) של דורון סלומון (נדמה לי).
סתור ומסתורי
ומה עוד אוסיף?
דבר לא. אפשר רק לנסות להריח את הענף הפורח(צבעוני שחור?) שנחבא שם, מימין למעלה.
איזו אווירה ספוגה. שקטה ומרשרשת כאחד.
ואפשר באמת לנסות ולדמיין את הגוון