בננות - בלוגים / / האספלט ממזער אותך
או איך שקוראים למישור הגדול
  • סיגל בן יאיר

    לוקחת בשש בש ומפסידה בשח, קוראת שירה בקול רם ושותה בכוסות זכוכית, לא ישנה כבר 20 שנה, מעצבנת, נרגנת, מבולגנת, מחרטטת על הגיטרה ומזייפת בלי בושה, מוקירה לנצח את נושאי המגבעת, חיה ביקום דמיוני שבו האייטיז עדיין מתקיים, חובבת סרטי טראש, כפייתית בכל מה שנוגע לטעם במוזיקה, מתעלקת על בע"ח פרוותיים,לעולם לא גורבת זוג גרביים זהה, מטרידה סדרתית של כלבים ברחוב.

האספלט ממזער אותך

 

הַאָסְפַלְט מֵמַזְעֵר אוֹתַך זְעִירָה זְעִירָה

אֶל טֶלֶוִויזְיוֹת בְּמַעְגָל סָגוּר (הַזְמַן הַפָך אוֹתָך לְזָנְזוֹנֶת

שֶל תָּחַנוֹת רַכֶּבֶת תַּחְתִית)

אֶל מַכְשִירֵי צִיתוּת גַּלָאִים חַשָאִיִים

מַצְלֵמוֹת מִתְכַּוְונֵנוֹת גֶבֶר אִימְפּוֹטֶנְט בְּמַעְלֶה בֵּיתֵך, 
הַאוֹר הַמַטְרִיד, פָּנַי בַּמַרְאַה הַמֶשָקֶרֶת

פָּנַי פָּנַי בַּמַרְאַה מֵעֵבֶר לָבָּר מֵעֵבֶר לַמוֹזֵג לַדָלְפֵּק לַצוֹהַר הַנֶחְשָף

טַבָּח מְמָרֵק אֶת שוּלְחָן הַנֵירוֹסְטָה גוּפִי הוֹפֵך

נֵירוֹסְטָה קָרַה, גֶבֶר בְּמַעֲלֶה בֵּיתֵך

שְרִירִים מְהוּדַקִים אֶל חוּלְצָת אִיב-סַאן-לוֹרֶן

פַּנִים שֶל טֶלַנוֹבֶלַה

רְעַשִים מַתָכְתִיִים מַכְשִירִים סְמוּיִים גְלוּלוֹת לִמְנִיעַת הֵרָיוֹן

מְרַגְלִים בְּשַעָר בֵּיתֵך חַנָיוֹת חַסוּמוֹת עֵצִים גְזוּמִים

יַדֵיהֶם נִשְלַחוֹת בּחַנָק

נַאֲקוֹת מִבֵּית הַשְכֵנָה

הַעִיר שוֹאֶפֶת אוֹתִי

אֶל רֵיאוֹתֶיהַ הַמְפוּיָחוֹת

פָּנַי אֵינַן פָּנַי

 

 

3 תגובות

  1. העיר שואפת אותי אל ריאותיה המפויחות – אפשר להרגיש את השאכטה הזאת לאורך כל השיר.

  2. עודד פלד [מגיב]

    חזק-חזק, שירה. כל מילה מיותרת וכל המוסיף גורע. המרגלים בשער הבית – ישר חשבתי על המרגלים של יהושע ורחב הזונה [סליחה, מוכרת מזון – כך לימדו אותנו]בבית-הספר.

  3. סיגל, שיריך חזקים ומדוייקים. נעים להכיר.
    איריס

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסיגל בן יאיר