[מקווה שהפעם הצלחתי. אירוני שהעליתי קטע ריק אחרי ששירה היקרה אמרה שנעלמתי, וניסיתי לחזור!] נזכרתי בקטע המצחיק מאהבה ומלחמה של וודי אלן, כשסוניה אומרת לבוריס שיש כמה סוגים של אהבה והוא נדרך כולו בציפייה שהיא תגיע ל"סוג החביב עליו, אהבה בין שתי נשים". אבל אני רוצה לדבר על גוונים ולא על סוגים, והרבה גוונים יכולים להופיע ...

אני מביאה כאן הזמנה לאירוע שיתקיים בשבוע הספר בת"א והסבר כפי שקיבלתי מחברה לעבודה שהיא אחת היוזמות. בעיני זה חשוב. פליטי דראפור: לא לסגור את השער   ב-19 במאי עברה בקריאה ראשונה, ברוב גורף, הצעת חוק אכזרית של סגן שר הביטחון מתן וילנאי: אדם שייתפס בניסיון לעבור את גדר הגבול לישראל צפוי לעונש מאסר של עד חמש שנים, ואם יגיע ...

"אני מאמינה שאנחנו כבלוגרים יכולים לעזור יותר, למשל בקריאה הומנטרית רמה, להעניק לפליטים ולעובדים הזרים טיפול רפואי." כך יעל ישראל בבלוגה כאן. אני מצטרפת לקריאה ומזמינה אתכם לקרוא בישראבלוג פוסט של חברתי המקסימה המכונה סיטי בלונד, על המפגש שלה עם הפליטים ועם המתנדבים שאליהם הצטרפה. http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432669&blogcode=8923358   

נכנסתי והתברר לי שחוגגים פה איזה חג דיכאון, והזכרתם לי שפעם כתבתי לפרויקט מקסים בישראבלוג – פרויקט "השיאים" של הלחשנית – את הסיפורונצ"יק הזה: האיש העצוב ביותר בעולם האיש העצוב ביותר בעולם ישב על הגבעה שלו והשקה בדמעותיו פרחים לבנים גדולים מרהיבים ביופיים. הוא פרט על הגיטרה שלו מנגינות קורעות לב והדגים באגם לא ידעו את נפשם. באתי אליו אבל ...

דויד גרוסמן היקר עד מאוד ללבי פרסם טור אישי על ספרו החדש: http://www.newlibrary.co.il/HTMLs/article.aspx?C2004=14039&BSS53=13176 ושוב הוא מזכיר לי כמה נפלאה החוויה הזו של הכתיבה כשכל הפְּנים רוחש חיים, והחוץ מחוויר לעומתו. אבל גם מעורר בי מחשבות על זה שאולי לכן אני לא כותבת רומן, שאני מכוונת מאוד לנמענים חיצוניים שאינם אני, וקשה לי לוותר על החיות הזו שם בחוץ באינטראקציה. אבל ...

מחשבותי על "מפלצת האיילה" של יונה וולך – כאן.

אני מקשיבה למוזיקה והמלאכים מתעופפים סביבי גם אתה עף לפעמים, ולפעמים כותב האדמה נאנקת תחתיך ואתה גדול ועצום וטוב וחם. אתה חברי הטוב סגול-הכנפיים. גם אתה עף לפעמים וגם אני, אנחנו נפגשים על פסגת ההר מביטים זה בעיני זו, בגובה שווה ואם תרעד האדמה –

לפעמים מתחשק לי לפרסם שוב שירים שכבר פרסמתי כאן בגלל כל השכנים החדשים והמעניינים שעוד לא היו כאן אז. עוד לא החלטתי אם זה דבר שראוי לעשות או לא, אבל עכשיו, בגלל שראיתי כמה פוסטים שקשורים ליום האישה, ובגלל המאמר של אליענה שעוסק בעצם, במידה רבה, במודעות, אני שמה כאן שוב שני שירים שמתקשרים לעניין. סוחרי הנשים המִבצע הנועז שלנו ...

אמיר אור כתב אצל אביטל קשת שהוא לא אוהב את המילה "חילוני" (http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=3594&blogID=182#res28833), וחשבתי שאני דווקא כן, וזה הזכיר לי שיר שכתבתי מזמן (וגם הופיע בספרי "עד תפארת חיזורנו" שיצא בגוונים). מסתורין החול יש אומרים האושר מסתתר מאחורֵי ויש אומרים העצב נח מתחת ויש אומרים הנפש מרחפת מעל פני המים ויש אשר אינם חושבים על כל זה שקמים לעבודה, חוזרים, ...

הספר הכי אהוב עלי: ג"יין אייר, תקוות גדולות, מישהו לרוץ איתו (ועוד…) הסרט הכי אהוב עלי: כמו שנורית זרחי כתבה, "הכלב האהוב עליי הוא חתול", הסרט האהוב עליי הוא סדרת טלוויזיה – באפי קוטלת הערפדים. אם בכל זאת סרט – עד סוף העולם של וים ונדרס.   מוזיקה מועדפת: קרלי סיימון, ג"וני מיטשל, מתי כספי, ג"תרו טול, ביטלס, לאחרונה התאהבתי בלהקת Crowded House, ועוד ועוד. ...