רן יגיל

הגוש – נובלה, חלק 4

         "חזרתי אחרי כמה שנים להיות חבר של יוסי אסולין, שהיה פעם החבר הכי טוב שלי. כמו אחים היינו. אבל מה, רינה אשתי, לא אהבה אותו. הייתה אומרת שהוא לוקח אותי ממנה. אחרי שהיא נפטרה, היינו הולכים לסרטים ביחד, מעבירים דאחקות וכל זה. בהתחלה היה לי קצת לא נעים, זה לא היה נראה לי ראוי להתנהג ככה ...

קרא עוד »

הגוש – נובלה, חלק 3

      קימטתי את הפרצוף שלי. לא הייתי מרוצה מההתבטאויות האלה. זה לא התאים לי. כופפתי את הראש הגדול שלי ואת הצוואר העבה שלי, ואת המרפקים שמתי על הירכיים, הגב שלי נהיה כמו קשת ואז הוא כנראה שם לב לכיפה הקטנה והסרוגה שעל הקרחת, כי הוא אמר: "אחי, באימאשְׁלי, אני מצטער, באמת, יד על הלב, לא ידעתי שאתה דתי. ...

קרא עוד »

הגוש – נובלה, חלק 2

  "א-תה מע-שן?" הוא שאל אותי את זה לאט, מבליע הברות. הקול שלו היה צרוד מאוד ומתכתי. זה לא היה מסיגריות, זאת הייתה צרידות נוראה יותר, כאילו מיתרי הקול היו משותקים. היה משהו מפחיד ועייף בקול המוזר הזה, שהדהד קצת בחלל החדר הלבן והריק. נראה שהוא לא דיבר עם איש כבר עשרות שעות.    "אתה ישראלי?" הבעתי תמיהה מוחלטת. לא ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל