רן יגיל
סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987). שירים: מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988), ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996), ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל, סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001). נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
אני ואפסי רומן (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008). עריכה: הצעיף האדום /
יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997). בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף
ירון אביטוב
טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) בשיתוף ירון אביטוב. הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב
רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות
רן יגיל סופר ועורך
והנה שני בתים חותמים משיר שאני אוהבת,רני
"יש אפוא עולם כזה,
שגורלו כפוף לשלטוני?
זמן שאני קושרת בשלשלאות סימנים?
קיום הסר למרותי תמיד?
שמחת הכתיבה.
יכולת ההנצחה.
נקמת היד בת התמותה."
ויסלבה שימבורסקה
מתוך "שמחת היצירה "בספרה
"בשבח החלומות"
ועוד שיר קצרצר ואהוב מאותו הספר:
שלוש המילים המשונות בעולם
כשאני הוגה את המילה עתיד
ההברה הראשונה כבר נהפכת לעבר
כשאני הוגה את המילה דממה
אני הורסת אותה.
כשאני הוגה את המילה מאום
אני יוצרת דבר מה, ששום אין לא יכיל
שבת המלכה לכולנו
השבת תהיה שמשית ויפה