רן יגיל
סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987). שירים: מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988), ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996), ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל, סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001). נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
אני ואפסי רומן (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008). עריכה: הצעיף האדום /
יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997). בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף
ירון אביטוב
טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) בשיתוף ירון אביטוב. הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב
רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות
מאמר רגיש ומענין ומעורר סקרנות לספרו של שלוש
שלא הכרתי לפני כן תודה שהבאת
חנה, שלוש הוא אכן משורר רגיש ומורכב, מעורר מחשבה. לעתים שיריו מזכירים לי את שיריו של המשורר המנוח יאיר הורביץ בשל צבעוניותם. בעבר הוא השתתף ב"שיר והערה", בקרוב אביא שיר שלו במסגרת הזו כאן בבלוג בליווי קומנטציה. להשתמע, רני.
אכן מאמר מעמיק ומדויק של דן אלבו.קראתי את ספרו של שמעון שלוש וחשתי
שאיזה מקור מן התת מודע מהווה אצלו מקור לדימויים,למטפורות,להאנשה, שהופכים אצל שלוש לכלים שיריים מעניינים וייחודיים לו.תודה.