רן יגיל
סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987). שירים: מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988), ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996), ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל, סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001). נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
אני ואפסי רומן (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008). עריכה: הצעיף האדום /
יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997). בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף
ירון אביטוב
טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) בשיתוף ירון אביטוב. הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב
רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות
רן יגיל סופר ועורך
ביקורת נהדרת, רני יקר. כל הזמן שואלים אותי פה על כל מיני ספרים שלו, ואני לבושתי, לא קראתי שום כלום שלו. ולמרות שספרים של אלף עמודים מפחידים אותי, זה בטח יקח לי שנה לסיים אותו, אני מוסיפה לרשימה. ולא ידעתי ש"אני והחברה" מבוסס על סיפור שלו, סרט מעצב תודעה, עבורי.
איריס, זאת נובלה של קינג, אגב גם הסרט הנפלא, שבה מגולמים כל האלמנטים החוזרים אצלו בכל הרומנים, בעיקר אלה הקשורים בילדות כמאבק כוחות מקורי והגילוי של המוות. רני
תודה רני. איך קוראים לנובלה במקור, זוכר?
איריס שלומות. לנובלה קוראים "הגופה", מתוך הספר "עונות מתחלפות" – ארבע נובלות. הנה לינק תואם דף לאתר הרשמי של קינג
http://www.stephenking.com/library/story_collection/different_seasons.html
תודה רבה רני. מעניין ש"עיברתו" סטפן לסטיבן, לא?
שוב תודה וחיבוק ליום מעולה. או שרק אצלי היום רק מתחיל?
לא משנה.