רן יגיל
סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987). שירים: מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988), ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996), ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל, סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001). נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
אני ואפסי רומן (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008). עריכה: הצעיף האדום /
יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997). בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף
ירון אביטוב
טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) בשיתוף ירון אביטוב. הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב
רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות
רן יגיל סופר ועורך
תלממממממה נפלא נהניתי מאוד!
תודה רני שאתה נותן מקום למאמרים נפלאים כאלה. מקווה שתגובתי תופיע בשעה טובה אצלך בבלוג.
למירי פליישר:
מיררררררי תודדדדדההה רבה. שימחתיני.
איך התגעגעתי, רני ותלמה , לשניכם. איזה כיף שאפשר להשאיר לכם ד"ש בלי שיר אבל עם נשיקה.
אה. והמאמר מאלף ביותר.
תודה איריסקה. ממש כיף להיפגש אצל רני. מה תשתי? 🙂
חיבוק.
מאמר מרתק תלמה וכתוב נפלא מודגם ומנומק
במקום שיש חמלה אין אנטישמיות
גם האתאיזם
הוא לא אתאיזם במובנו העמוק
יש רק נושא אחד מכונן וחשוב- עוורון או פקחון
תודה לך תלמה יקרה
תודה רבה לך חנה יקרה. אכן, חמלה היא מילת מפתח. סאראמאגו מתעלל בדמויות שאינן חביבות עליו כאילו שלא היה אביהן מולידן, ומלא חמלה אל האחרות.
שמחה תמיד לקרוא את הערותייך המאירות.
לרני, תודה נרגשת מקרב לב על האירוח באכסניית בלוגך המרתקת ועל הפרגון. לכבוד הוא לי להיות כאן, מקום בו התארחו לפניי כותבים ראויים ביותר, ואשר נכתבים בו על ידך דברים ראויים ביותר, מאירים ומעמיקים. תבורך.
תלמה יקרה,
מאמרך היה מצויין ומאיר עינים ובהחלט אמיץ. אין לי כל ספק שסרמגו לא היה אנטישמי. הוא אכן, כדבריך, היה אנטי-דתי. מה קורה לנו שאיננו מסוגלים לשאת שום ביקורת. ועל כל מבקר תולים תגית של אנטישמי ושונא ישראל.
ברכות
רות
רות יקרה עד מאוד, תודה מעומק הלב על תגובתך המעודדת הנוסכת בי משנה מרץ להמשיך לעסוק בנושא הפורטוגלי ובספרות הפורטוגלית – החביבים גם עלייך ככל הזכור לי – ובפרט בז'וזה סאראמאגו. תבורכי, רות.