מחזור שירים למשורר המת, ורדה שפין גרוס, ארבעה שירים מתוך ספר שירה חדש בהוצאת עמדה בלוויית דברים משלי עליו

פגישה ראשונה או להיות משורר

 

בְּעֵמֶק רְפָאִים, בְּפֶסְטִיבַל 'מֶטֶר עַל מֶטֶר' בִּירוּשָׁלַיִם

רָאִיתִי אוֹתְךָ עוֹמֵד עַל הַבָּמָה וְקוֹרֵא שִׁיר

מְשׁוֹרְרִים וְעוֹבְרֵי אֹרַח נָשְׂאוּ עֵינַיִם לְמִלּוֹתֶיךָ וּמָחֲאוּ כַּפַּיִם

אַחַר כָּךְ עָמַדְתָּ בַּחֲשֵׁכָה, לְבַדְּךָ

בְּיָדְךָ תִּיק דַּק וְשָׁחֹר, לַשִּׁירִים אוֹ לַסְּפָרִים

מַמְתִּין לַהַסָּעָה שֶׁל הַמְשׁוֹרְרִים

בַּמּוֹנִית הַגְּדוֹלָה

שֶׁתִּקַּח אוֹתְךָ הַבַּיְתָה לְתֵל אָבִיב לִשְׁלוֹמְצִיּוֹן הַמַּלְכָּה

אִישׁ לְבַדּוֹ, שַׁתְקָן, בְּחֻלְצָה לְבָנָה

שָׂמַחְתִּי שֶׁהִסְכַּמְתָּ שֶׁאֶקַּח אוֹתְךָ בִּמְכוֹנִיתִי לְבֵיתְךָ

שֶׁעַל הַיַּרְקוֹן, הַנַּחַל הַשְּׁכוּנָתִי גַּם שֶׁלִּי

וְחָשַׁבְתִּי כַּמָּה רָחוֹק, עַד פַּאֲתֵי אֶרֶץ

מוּכָן מְשׁוֹרֵר לְהַגִּיעַ

כְּדֵי לִקְרֹא שִׁיר אֶחָד

 

המשוררת ורדה שפין גרוס אומרת: ׳׳גלדמן ואני – הוא ליווה אותי כעורך במסע של למעלה מעשר שנים, (שני ספרים וחצי) ואני ליוויתי אותו בחוליו בשנה האחרונה לחייו. הקשר היה מורכב, בין עורך סמכותי ומשורר ידוע – ואני״.

 

ספר השירים החדש של ורדה שְׁפּין גרוס "מחזור שירים למשורר המת", בעריכת סוזי רזניק, הוא מחזור שירים תמציתי ולָכיד ביותר. זאת יצירה מקורית הנוגעת במהות האמן בכלל ובפרט אמן המילים, המשורר. במסגרת המחזור מתקיים דיאלוג בין שני יוצרים, משורר עורך ובעגה המקצועית מְשׁוֹעוֹרֵךְ– מרדכי גלדמן, ומשוררת נערכת, ורדה שפין גרוס עצמה; אבל על רקע העריכה ובין המילים מתפתח קשר אישי עם לא מעט מהמורות, מעקשים ומחלוקות, וידידות מרתקת המַפרה את השניים. כך יוצא שבמידה מסוימת גם גלדמן עצמו, המשועורך, הוא נערך של המשוררת, לפחות בצנוּמוֹן השירי האיכותי הזה.

 

גלדמן ושפין גרוס דומים, נוגעים ושונים, והדבר בולט במחזור האינטימי האישי של שפין גרוס המכניס אותנו, בעומק ספרותי וברגישות רבה, אל הבִּטנה של מלֶאכֶת השירה וחושף אותנו אל מאחורֵי הקלעים של מערכת יחסים בין משועורך ומשוררת.

 

רן יגיל – מבקר, עורך, סופר ומו"ל

 

 

עוד שלושה שירים יפים-יפים מתוך "מחזור שירים למשורר המת":

 

 

להיות משורר

 

אָמַרְתָּ שֶׁאֲנִי בּוֹרַחַת לַבִּלּוּיִים שֶׁלִּי

"תִּתְמַקְּדִי בַּמַּצָּבִים שֶׁלָּךְ

בְּלִי לִבְרֹחַ לַבִּלּוּיִים

כְּדֵי שֶׁתּוֹדַעְתֵּךְ תֻּפְתַּע

מִמַּעְיַן הֶאָרוֹת"

 

לֹא וִתַּרְתִּי

 

"הִצַּעְתִּי לָךְ הַרְבֵּה דְּרָכִים לְהִתְפַּתֵּחַ כִּמְשׁוֹרֶרֶת

וְהֶעְדַּפְתְּ לְבַלּוֹת בַּיָּם

לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר זֶה לִחְיוֹת מְשׁוֹרֵר

דּוֹרֵשׁ הַשְׁקָעָה נַפְשִׁית רַבָּה. לְעִתִּים אֲפִלּוּ

הַקְרָבָה וְאַתְּ

לֹא מְוַתֶּרֶת עַל עִנְּבֵי הָאֹשֶׁר"

 

לֹא וִתַּרְתִּי

 

"אָנָּא קְנִי לִי מָחָר, יוֹם שִׁשִּׁי לִקְרַאת הַשָּׁעָה 14:00

בְּעֵדֶן טֶבַע

2 כְּרָעַיִם קְטַנּוֹת וּנְקִיּוֹת

יְרָקוֹת לִמְרַק בָּטָטָה

2 תַּפּוּחֵי אֲדָמָה

פֶּטְרוֹזִילְיָה וְכֻּסְבָּרָה אוֹרְגָנִיִּים

מוּצַר חָלָב בְּשֵׁם 'גְּהִי'

וְשֹׁרֶשׁ סֶלֶרִי כַּמּוּבָן"

לֹא יְכוֹלָה, כָּתַבְתִּי

וְנָסַעְתִּי 'לַבִּלּוּיִים שֶׁלִּי'

צָפוֹנָה וְרָחוֹק

"תְּבַלִּי בְּנוֹפִים נֶהְדָּרִים" כָּתַבְתָּ

וְנָפַלְתָּ בַּלַּיְלָה וְגַם הַשָּׁמַיִם.

"אַתְּ עוֹד הַפַּעַם בְּגַל שֶׁל אוֹטִיזְם כָּפוּף לְעֶקְרוֹן הָעֹנֶג

מִתְפַּלֵּא עָלַיִךְ מְאֹד שֶׁלֹּא תִּקְשַׁרְתְּ אִתִּי

יָכֹלְתְּ לְהָגִיב בֶּאֱנוֹשִׁיּוּת סְבִירָה

גַּם אִם אַתְּ בְּמַגְ'דַּל שַׁמְס

תִּהְיִי בְּרִיאָה

הַקֶּשֶׁר בֵּינֵינוּ תַּם"

 

"מִצְטַעֵר שֶׁהַיֹּפִי שֶׁל נַפְשִׁי וְשִׁירָתִי אֵי פַּעַם הָעֳנַק לָךְ

מַלְכַּת יְמֵי הַהֻלֶּדֶת

וְהַנַּצְנַצִּים

אַתְּ לֹא רְאוּיָה לְיָפְיִי

אַתְּ רוֹצָה לִהְיוֹת בַּמֶּרְכָּז כְּמוֹ כָּל תִּינֹקֶת בַּגָּן

אֲבָל אַתְּ שׁוּלֵי שׁוּלַיִם

הַקֶּשֶׁר בֵּינֵינוּ תַּם"

 

לֹא וִתַּרְתִּי.

 

מְסָרֶבֶת לְהֵעָלֵב מֵהַדִּבּוּרִים הַמְיֻתָּרִים שֶׁלְּךָ, כָּתַבְתִּי

לֹא מְאַפְשֶׁרֶת לְךָ לַהֲרֹס  –

'כֹּשֶׁר סְפִיגָה' תָּמִיד קָרָאתָ לָזֶה

"כָּל מָה שֶׁרָצִיתִי זוֹ תְּגוּבַת הִזְדַּהוּת מִינוֹרִית

שֶׁהַרְפַּתְקַת סוֹף הַשָּׁבוּעַ לֹא תִּמְנַע"

"הַכַּעַס שֶׁלִּי יִשְׁכַּךְ בַּהֶמְשֵׁךְ אֲנִי מַנִּיחַ"

"יְכוֹלָה לְבַקֵּר אוֹתִי בְּשַׁבָּת אַחַר הַצָּהֳרַיִם?

אִם תָּבוֹאִי זֶה יְשַׂמֵּחַ אוֹתִי.

אוּלַי נִצְפֶּה בָּאֵירוֹוִיזְיוֹן"

 

 

גָּ'קוֹמֶטִי אַפְרִיקָנִי*

 

בַּיַּרְקוֹן אֲשֶׁר אָהַבְתָּ

שֶׁפָּגַשְׁתָּ עַל גְּדוֹתָיו פְּלִיטִים אַפְרִיקָאִים יָפִים

רְאִיתִיךָ פַּעַם

אוֹרֵב

בִּשְׁעַת עֶרֶב יוֹרֵד

וְהָיִיתָ כְּמוֹ הַבַּז

הַדּוֹאֶה בַּאֲפֵלַת הַנַּחַל

בּוֹחֵן אֶת טַרְפּוֹ

חַגְתָּ סְבִיב נַעַר שְׁחוּם עוֹר וְצָנוּם לְאָסְפוֹ

אֶל חֵיקְךָ

לְאָסְפוֹ אֶל הַלַּיְלָה

"לְהַנִּיחוֹ עַל סְדִין תְּכֵלֶת"*

וְלִכְתֹּב לוֹ שִׁיר

 

 

*הלכתי שנים לצדךָ, עמ' 51

 

 

המְניפה

 

הִגַּעְתָּ לַמִּטְבָּח לְהָשִׁיב נַפְשְׁךָ בִּמְעַט אֹכֶל

רָזֶה וְחַלָּשׁ

יָשַׁבְתָּ אֶל הַשֻּׁלְחָן

וּזְבוּב זִמְזֵם סְבִיבְךָ

הִטְרִיד נַפְשְׁךָ

וּבָא עוֹד אֶחָד

"לוּ הָיִינוּ בְּאַרְמוֹנוֹת הַמִּזְרָח

הָיִיתָ יוֹשֵׁב תַּחַת עֲלֵה דֶּקֶל רָחָב

שֶׁיַּרְחִיק אֶת הַזְּבוּבִים" אָמַרְתִּי בְּחִיּוּךְ זָהִיר.

אָז בִּקַּשְׁתָּ שֶׁאָגֵן עָלֶיךָ מִפְּנֵיהֶם

וְעָמַדְתִּי מֵעָלֶיךָ

וְהִקַּפְתִּי

כְּמוֹ מְנִיפָה שֶׁל עֲלֵה דֶּקֶל רָחָב

מִזָּהָב

כִּי אַתָּה הַמְשׁוֹרֵר גֶּלְדְּמָן

 

 

מחזור שירים למשורר המת, ורדה שפין גרוס, עריכה: סוזי רזניק, עטיפה: תמי בצלאלי, עמדה, 26 עמודים, 50 שקלים