איך את יודעת, תמרה טוביאן, ספר שירים חדש בהוצאת עמדה, עשרה שירים מתוכו בלוויית דברים על שירתה
שירתה של תמרה טוביאן היא שירת התִמצות והדיוק. השיר קצר ביותר בדרך כלל, אבל מתפוצץ מרוב רגש. הנחת היסוד בשירה שכזאת היא שהכול נוגע בך מן הציבורי, לפרטי ומן הפרטי עד לאישי ביותר החבוי בנִבכי הנפש, ולכן חשוב מאוד עם חשיפת הלב הנא לעשות את הדבר עקב בצד אגודל, בצעדים מדודים ביותר, אחרת יתלקחו הגחלים הלוחשות וישרפו את הלב.
עוד דבר ראוי לציון בשירה היפה הזאת היא ההתלבטות והתמיהה. כאילו החיים עצמם הם בעצם פרגמנט אחד גדול. למרות ההרמזים הלא מעטים שיש בשירים המורים על כיוון פרשנות, הם תמיד נשארים פתוחים לקורא בגלל המינימליות שלהם. זאת שלמות של חוסר שלמות. אז אם את מרגישה שהכול פתוח "איך את יודעת" מתי מסתיים דבר אחד ומתחיל דבר אחר. אולי על פי תחושת בטן בלבד.
יעיד על כך השיר היפה הזה של תמרה טוביאן הפותח את הספר:
*
אֵיךְ אַתְּ יוֹדַעַת לִהְיוֹת זֶבְּרָה
כְּאִלּוּ כָּל רְצוֹנֵךְ הוּא
לְלַחֵךְ עֵשֶׂב עַל גִּבְעָה יְרֻקָּה
כְּאִלּוּ אֵינֵךְ עוֹמֶדֶת עַל הַמִּשְׁמָר
כָּל דַּקָּה
כְּאִלּוּ כְּתֹנֶת פַּסִּים
יְכוֹלָה מֵרָחוֹק
לְטַשְׁטֵשׁ
שֶׁלְּעוֹלָם כְּבָר
לֹא תִּהְיִי
שְׁלֵמָה.
רן יגיל – מבקר, סופר, עורך ומו"ל
תמרה טוביאן, ילידת 1972. פרסמה בכתבי עת רבים. בשנת 2022 יצא לאור ספרה הראשון "ראי, פסיעותייך" בעריכת המשורר יקיר בן-משה בהוצאת עמדה.
עוד תשעה שירים יפים מתוך "איך את יודעת" של תמרה טוביאן:
*
אֱלֹהִים נִגְלָה אֵלַי
בְּעֵינֶיהָ הַשּׁוֹאֲלוֹת שֶׁל בִּתִּי
בְּקוֹלָהּ הַמֻּדְאָג שֶׁל אִמִּי
הַפּוֹקֶדֶת אֶת חֲלוֹמִי
וּבְדִמְמַת הַמִּדְבָּר הַקּוֹרֵא אֵלַי
"אַיֵּךְ?"
*
אֲנִי מַנִּיחָה אֶת כַּף יָדִי עַל בִּטְנִי
מַרְגִּישָׁה אֵיךְ הַזְּמַן בּוֹעֵט בִּי מֶרְחַקִּים
לָצֵאת אֶל הָעוֹלָם
*
אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה קַל
לְהִסְתּוֹבֵב כָּל הַיּוֹם עִם לֵב מְדַמֵּם בְּיָד אַחַת
וְעִם יַלְדָּה בַּיָּד הַשְּׁנִיָּה?
לִפְעָמִים צָרִיךְ לְהַעֲמִיד פָּנִים
אַתָּה שׁוֹמֵעַ אֱלֹהִים?
גַּם אַתָּה, גַּם אַתָּה.
*
בְּיָמִים בָּהֶם יִדְאַב גּוּפֵךְ מֵרֹב גַּעְגּוּעַ
מַלְּאִי אַמְבָּט
בְּטֶמְפֵּרָטוּרַת הָרֶחֶם
גַּל לָבָן רוֹעֵשׁ אָז יִשָּׂאֵךְ
אֶל תְּנוּחַת הֶעָבָר
וּבַת-קוֹל מֻכֶּרֶת
תָּשִׁיר לָךְ שִׁיר עֶרֶשׂ נוֹשָׁן
טֶרֶם שׁוּבֵךְ
*
וְאֵיךְ נֵדַע אִם זֶהוּ הַלֵּב
שֶׁהוֹלֵךְ בְּעִקְבוֹת הַגּוּף
אוֹ הַגּוּף שֶׁהוֹלֵךְ
אַחֲרֵי הַלֵּב
וְעַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים יָקוּם דָּבָר
*
וְאִם תִּתְעוֹרֵר
וְאוֹתִי תִּרְאֶה מוּלְךָ
דַּע שֶׁכָּל זֶה הִנּוֹ מָשָׁל
שֶׁאֵין אֲנִי – אֲנִי
וְאֵין אַתָּה – אַתָּה
רַק צִלְלֵי תְּשׁוּקָה
שֶׁדַּרְכָּם הִצְטַלְּבָה
לְעֵת עֶרֶב
גְּפָנִים
טֶרֶם שְׁקִיעָה
*
כָּל אָב צָרִיךְ בֵּן אֶחָד
הַמּוּכָן לְהַנִּיחַ אֶת בְּנוֹ עַל גַּבּוֹ
וּלְהַקְרִיבוֹ לְמַעֲנוֹ
כָּל אָב צָרִיךְ בֵּן אֶחָד
הַמּוּכָן לָשֵׂאת אוֹתוֹ עַל גַּבּוֹ
וּלְהַקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לְמַעֲנוֹ
כָּל אָב צָרִיךְ בֵּן אֶחָד
שֶׁיַּגִּיד לוֹ –
לֹא.
*
עוֹד כַּמָּה זְמַן יִשָּׁמְעוּ לָנוּ
אֵיבָרֵינוּ
כַּמָּה זְמַן עוֹד נַצְלִיחַ
לְשַׁטּוֹת בַּטֶּבַע
לְהִסְתָּעֵר כִּשְׂכִירֵי חֶרֶב
עַל יְעָדִים דִּמְיוֹנִיִּים
כַּמָּה עוֹד זְמַן עַד שֶׁנַּחְתֹּר
תַּחַת
עֶצֶם קִיּוּמֵנוּ
בְּמַסְוֶה שֶׁל בְּנֵי אָדָם
*
אַתְּ אוֹמֶרֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר הַכֹּל
שֶׁצָּרִיךְ לִבְחֹר אוֹ-אוֹ
שֶׁמִּי שֶׁחַי מֵעַל קַו הָאֹשֶׁר
לֹא זָקוּק לְיוֹתֵר
וַאֲנִי מַבִּיטָה בַּצִּפּוֹר שֶׁבְּיָדִי
וְיוֹדַעַת שֶׁגַּם אוֹתָהּ עָלַי לְשַׁחְרֵר
כְּדֵי שֶׁתִּשָּׁאֵר בִּי
שִׁיר
איך את יודעת, תמרה טוביאן, עורך: יקיר בן-משה, איור כּריכה: טרי לנדאו, ניקוד: יצחק רפפורט, עימוד ועיצוב עטיפה: יגאל ארקין. שלמי תודה למשורר ולסופר צדוק עלון בהפקת הספר, עמדה, 79 עמודים, 64 שקלים
רן יגיל סופר ועורך

אהבתי את השירים
אמצא את הספר הראוי הזה
תודה לך רן יגיל
דוד היקר מאוד, שלמי תודה. רני יגיל
⁹כמו בזן, אין צורך לכוון למטרה. הכל נמצא כבר ביעד. מה שנפלא בשיריה הוא השער שנפתח ולא נסגר בהכרח. לא מתקיימת רצייה. מתקיימת בערה פנימית גדולה עם הרבה תהייה.A8A
מיקי היקרה מאוד, שלמי תודה על התגובה. יפה כתבת. רני