רן יגיל סופר ועורך
עמדת שיר 22
מן הנמנע / עפרה קליגר
מִן הַנִּמְנָע לַעֲמֹד מִן הַצַּד וּלְהַמְתִּין
שֶׁהַמָּוֶת יוֹאִיל בְּטוּבוֹ לְהַסְבִּיר אֶת עַצְמוֹ
אֵימָתַי הוּא מוֹפִיעַ, וּמָה בְּפִיו
לוֹמַר בְּמוֹפָעוֹ.
מִן הַנִּמְנָע לַעֲמֹד מִן הַצַּד וּלְהַמְתִּין
שֶׁהַמָּוֶת יַצִּיג עַצְמוֹ וְלֹא נִתְיָרֵא
לָשֶׁבֶת לְצִדּוֹ וְלוֹמַר בְּשֶׁקֶט:
שׁוּם דָּבָר לֹא יִהְיֶה כְּפִי שֶׁהָיָה.
הַחְלֵף אֶת אֲרֻבַּת הָעַיִן!
פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת הַפְּנִימִית
הַחֲסוּמָה בְּגֶדֶר תַּיִל,
לְהִכָּנֵס פְּנִימָה,
זֶה אֶפְשָׁרִי
אֶפְשָׁרִי לִרְאוֹת אֶת גִּדְעוֹן.
מתוך: "על היש ועל האין בעולם הזה – מכתבים לגדעון", עפרה קליגר, עורכת: ורדה גנוסר, (עמדה, 2021)
עטיפת הספר,
הפקה ועיצוב: רוחמה ש.
שיר שנצרב עמוק בלב מתוך ספר שהוא מסע מרטיט אל מי שכבר אי אפשר לגעת בו ועדיין אי אפשר להרפות ממנו. הוא יד לזכרו ולזכר אהבת אימא שחוצה גבולות של חיים ומוות, געגוע ותהום פעורה. בהתמודדות עם אבל על מות בן ישנו תמיד פרדוקס בלתי פתיר, מכיוון שההחלמה מכאב האובדן כרוכה בשיכחה, ואילו הכתיבה היא מאבק נגד השיכחה, מאבק לשימור הזיכרון, היש ההוויה שהיתה ואיננה עוד. הכתיבה היא מאבק לאחוז במי שמעד ונפל מחוץ לגבולות העולם הזה ולאלץ אותו להישאר, בנוכחות מכאיבה אצל מי שזוכר וייסורי השכול שלו לא פוחתים עם הזמן.