עמדת שיר 18, שמעון רוזנברג, תשאלו את אירה כהן, משורר

תִּשְׁאֲלוּ אֶת אַיְרָה כֹּהֵן מְשׁוֹרֵר צַלָּם נְיוּ יוֹרְקִי

מַדּוּעַ כָּתַב כְּפִי שֶׁדִּבֵּר

שָׁעוֹת לְלֹא הַפְסָקָה עָבַר מִדָּבָר לְדָבָר מֵרַעְיוֹן לְהִרְהוּר מִמִּשְׁפָּט לְחִבּוּר

וְהִקְשַׁבְתִּי לוֹ וּפָחַדְתִּי לִרְשֹׁם שֶׁמָּא יַעֲצֹר וְיִנְשֹׁם

וְנִרְאֶה לִי כָּעֵת כִּי גַּם הוּא נִצְמַד לַפַּחַד פֶּן יָמוּת וְיִיבַשׁ

אִם יִתֵּן בִּדְבָרָיו פְּסִיק נְקֻדָּה וְסִימָנִים

אַיְרָה כֹּהֵן מֵבִיא לִי צִלּוּמִים מִינְיָאטוּרִיִּים שֶׁל נְיוּ יוֹרְק

שֶׁל אִשְׁתּוֹ הַשְּׁלִישִׁית אוֹ הָרְבִיעִית בְּעֵירֹם מְרֻמָּז

וְגַבָּהּ הֶהָפוּךְ מְעֻצָּב כְּגִיטָר.

הוּא מֵבִיא לְבֵיתֵנוּ בְּכָל פַּעַם מַתָּנָה קְטַנָּה אַחֶרֶת,

אֶת בִּתּוֹ הַפִּרְאִית הַיָּפָה מִנְחָה לְבִתִּי

שֶׁהוֹרֶיהָ קָרְאוּ לָהּ לְקַשְׁמִי סָבִיטָה וְחָשְׁבוּ שֶׁזֶּה נוֹרָא מְשַׁעֲשֵׁעַ

וְעָמֹק כְּמוֹ פִילוֹסוֹפְיַת הַחַיִּים בִּגְרוּשׁ הַמְּלַוָּה אָמֵרִיקָנִי כָּל חַיָּיו,

כִּי עָשׂוּ אוֹתָהּ בְּאַהֲבָה רְפוּדָה בַּעֲלֵי קָנַאבִּיס.

וְתִשְׁאֲלוּ גַּם אוֹתִי, שִׁמְעוֹן, לָמָּה בִּקַּשְׁתִּי לְאַחַר מַבָּט רִאשׁוֹן בְּאַיְרָה

כִּי יִצְטַלֵּם עֲבוּרִי עִם זְקָנוֹ הַפִּרְאִי וּמַחְרֹזֶת צַוָּארוֹ

מִתְחַזֶּה לְזֵאוּס יְוָנִי-יְהוּדִי זָקֵן.

אַךְ אַיְרָה, מְשׁוֹרֵר נְיוּ יוֹרְקִי נֶחְשָׁב,

(שֶׁאִישׁ אוּלַי כְּבָר אֵינוֹ זוֹכֵר)

טוֹרֵחַ וְעוֹשֶׂה פּוֹזָה שֶׁל אִישׁ חוֹשֵׁב, סַנְטֵרוֹ שָׁעוּן עַל אֶגְרוֹפוֹ,

נוֹתֵן כָּבוֹד לְמַצְלֵמָתִי הַפְּשׁוּטָה, אוּלַי חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ

(בְּזִלְזוּל שֶׁל מִקְצוֹעָן כְּמוֹ מִלּוֹתָיו הַפּוֹמְפּוֹזִיּוֹת)

כִּי עִם מַצְלֵמָה כָּזוֹ אִישׁ לֹא יִטְרַח לְהַבִּיט בִּתְמוּנָתוֹ.

אַךְ שָׁנִים אַחֲרֵי

הִיא עוֹד תְּלוּיָה בַּחֲדַר הַכְּנִיסָה בְּבֵיתִי,

מְעוֹרֶרֶת סַקְרָנוּתָם שֶׁל אוֹרְחִים,

מְגָרָה בִּי צְחוֹק זִכָּרוֹן קַל וְגַעְגּוּעַ צוֹבֵט בַּלֵּב לִנְיוּ יוֹרְק

אֲהוּבָתִי, עִיר שֶׁל מְשׁוֹרְרִים נִפְלָאִים בִּפְרוּטָה.

מתוך: "שירים מקצה המערב" (עמדה 2021)

צילום הכריכה: שמעון רוזנברג

רן יגיל סופר ועורך