רן יגיל סופר ועורך

פרופ' אורציון ברתנא     הדמות, המחבר והקורא ביצירת קפקא כרב-מערכת חידתית   בין קריאה מטפיסית לבין קריאה אקזיסטנציאליסטית       לחלק א' של המסה     ב. סיפור  "סיפור הראי" כמדגם     עולמו של קפקא הוא עולם פרגמנטרי. דומה שהכול כבר נאמר על כך ונכתב. כולל התופעה של חזרת תבניות מרכזיות במרבית יצירותיו החשובות, מן הקצרות ביותר, ...

http://mysaymagazine.com/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aabbmo

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=3929

  פרופ' אורציון ברתנא הדמות, המחבר והקורא ביצירת קפקא כרב-מערכת חידתית     בין קריאה מטפיסית לבין קריאה אקזיסטנציאליסטית      א.    מבוא: מה ניתן ללמוד מהשוואת שתי אסכולות של פרשנות קפקא      לאחר שנים של קריאה הולכת ונמשכת בקפקא, נראה שאת סוד קסמו וייחודו אני יכול למצות לעצמי במשפט אחד: יכולתו להראות לי, לקורא בן המאה הזו, את האפשרות, ...

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=3924

13.00 קול ישראל מפסיק את שידוריו הרגילים, מדווח בפרוטרוט על הדליקה הענקית, משלב בדיווח קטעי יומן, עדויות; מוסיף את קריאת המשטרה לכל ניצולי הבניין לבוא לשם התפקדות לבנק יפת, בקצהו המערבי של רוטשילד, ומציין שוב ושוב את אריה סביר כגיבור היום. התור: 12:25

12.25 קולות נפץ חזקים נשמעים ובבת אחת אופפות לשונות האש את הבניין כולו, כשהן מלוות על ידי רוח פתאומית עזה. כעבור מספר דקות נותר רק שלד מפוחם וענק ולא בניין משרדים. אילו היו שם אנשים – איש לא היה ניצל. מכוניות פרטיות – ובהם ניצולים מכוסי כוויות, משתעלים בכבדות ומוכי הלם – מפלסות את דרכן לעבר תחנת מד"א ברחוב מזא"ה, ...

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=3918

12.15 הליקופטר הסיור האחרון מדווח ברמקול למכוניתו של אלוף ויצמן למטה: "אין איש על הגג, הכול פונו." אותה שעה מגיע הליקופטר נוסף בתוכו רב-אלוף יצחק רבין, שעוד הספיק לקבל דיווח באוויר על השלב האחרון של פעולת ההצלה. התור: 12:05  

12.05 סולם הכבאים מגיע סוף סוף אל שפת הגג – בוקר טוב אליהו. אותו רגע עצמו מביאה הרוח ענן-עשן כבד, המכסה את קצהו העליון של הסולם וסביר אינו יכול לראות אותו. הוא נתקף שיעול נורא. מוזר בעיניו שעד עתה מיעט להשתעל, כאילו דחה את כל זה לעכשיו, כאילו העשן עבר לידו. לשונות אש אדומות פורצות אל הגג, מתפשטות בין הדוודים ...