כללי

אבינועם ברתנא – חמישה שירים חדשים

אבינועם ברתנא – חמישה שירים   * מַשֶּׁהוּ פּוֹרֵחַ בִּי, הַרְגָּשָׁה שֶׁתִּתָּכֵן אוּלַי בְּשִׁיר – אוּלַי בְּעֵצָה כְּמוֹ לַעֲטֹף אֶת עַצְמִי בְּעָלִים שֶׁל סְתָו, אַעֲדִיף תָּמִיד חִבּוּר עַל פְּנֵי פְּרֵדָה.   מַשֶּׁהוּ חוֹמֵק בִּי, מִתְחַמֵּק מֵהֶקְשֵׁר, אֲנִי רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר, כְּמוֹ לַעֲלוֹת עַל אִילָן, לְהַמְתִּין לְכֻלָּם בְּלִי מִישׁוֹר, וּבֵינְתַיִם.. לִכְתֹּב מִשִּׁירַי, לָתֵת לַשָּׁרָשִׁים לִצְמֹחַ עַד שֶׁאֵרָגַע     * הָיִיתִי רוֹצֶה ...

קרא עוד »

תלוי איך מספרים, על הרומן החדש של דורית זילברמן

תלוי איך מספרים   זה נכון. באמת תלוי. ודורית זילברמן יודעת סִפרות ויודעת לספּר. אני עוקב אחר כתיבתה מזה שנים רבות. לא את כל ספריה קראתי, אלא אחדים מהם. שניים מהם נחקקו בי היטב: האחד "סירוס", המצליח באופן מקורי לתת מבט פמיניני-מערבי על חיי הבדואים בסיני ותרבותם. זהו סיפור אהבה שחורג מתחום ההיבט התיירותי של קיטש האוריינט ופוצע אותך ברִגשתו. ...

קרא עוד »

סמדר פייל – 10 שירים מתוך ספר ודברים של אפרת מישורי

סמדר פייל, 10 שירים מתוך ספר שירים חדש "כל היותר מדי" בלוויית דברים של העורכת ד"ר אפרת מישורי     *   אֲנִי זוֹרֶקֶת אֶבֶן   לַבְּאֵר מִמֶּנָּה שָׁתִיתִי   כָּל יוֹם אֶבֶן אַחַת   בִּפְנִים נִבְנֵית חוֹמַת אֲבָנִים   וְהִיא הַמָּקוֹם הַיָּחִיד   בּוֹ אָשִׂים פֶּתֶק.     *   אַתָּה לֹא תַּאֲמִין לִי אֲבָל נִכְנַסְתִּי לְאוֹתוֹ נָהָר פַּעֲמַיִם. ...

קרא עוד »

הגשמת ריקנות, ספר שירה ראשון למירב סיאלו סופיר

  בשיריה היפים של מירב סיאלו סופיר קיימת שירת יחידה בודדת בעולם. זוהי שירה אינטימית לירית וכנה, מורכבת, חפה מכל פוזות, החותרת אל לב האני הדובר – במקרה זה המשוררת עצמה – כשעיקר הרצון הוא לפענח את הרגש הצרוף העובר במחשבות אישה. מכיוון שסיאלו סופיר היא ציירת מחוננת ואסוציאטיבית, קיים אצלה שימוש בצבעים לתיאור הנפש ההוגה והמסוכסכת כמו בשירים "ינשוף ...

קרא עוד »

על ספרו של יצחק מלר – שירת הנֹגה

להושיט יד לנֹגה. יופיו של הספר המקורי הזה, "שירת הנֹגה", נעוץ בפער בין ראשית החיים וגילוי העולם הסובב מתוך סקרנות אֵינְגֶּמֶר וְחֵקֶר, לבין מי שכבר בגר והפך לאינטלקטואל מגובש בעל תפיסת עולם, ראה דבר או שניים בחייו ומבחינתו חידת החיים היא בבחינת דבר פתור ואידיאולגיה סדורה. המפגש הזה בין השניים, הנכדה והסב – התום והאינטלקט – מוליד אינטראקציה מרתקת הבאה ...

קרא עוד »

צדוק עלון, על הרומן "הרובע הקטן" מאת חנה טואג

חנה טואג: גאולה ברובע הקטן   צדוק עלון   המונח "גאולת נפש" הוא רחב מאוד ומהווה יסוד מהותי בחיי כל אדם. אפשר לומר, שהכמיהה לגאולת נפש, כמוה כנשיאת העיניים מן הארץ אל השמיים, היא אוניברסלית ומאפיינת את כולנו – דתיים וחילונים. ברומן האחרון שלה, "הרובע הקטן", מציעה הסופרת חנה טואג משמעות משלה לגאולת הנפש, דרך תיאור התהליך שעובר אור רוזן, ...

קרא עוד »

על ספר שיריו של מיכאל רייך "ספני השדות" בלוויית שירים מתוכו

מליציות טובה עולה מתוך השירים של מיכאל רייך בספרו החדש "ספני השדות" (הוצאת "עמדה"). יש לו פלירט תמידי עם השפה ועושרה הלקסיקוגרפי. שיריו מתאפיינים בשורשיות ישראלית ילידית של מי שגדל ובגר כאן בארץ. מתוכם עולֶה סובייקט הכָּמֵהַּ לאהבה הומניסטית שבינו לבינה ובין אדם לחברו, כבוד למילה הכתובה והמושרת, אהבה לדמויות התנ"ך, ומגע בין אדם לטבע המעורר הרהורים קיומיים באשר למעשנו ...

קרא עוד »

עמוס אדלהייט על "פוזציות", ספרו החדש, בלוויית שירים מתוכו  

  מדגם ייצוגי ראשון של טכסטים שהופיעו בדפוס בשנים 2011-1990 החותרים למגע משמעותי עם קוראים מיומנים באשר הם שם מעל ומעבר להמולה חסרת הכיסוי שמסביב. טכסטים בעלי כוח כבידה אוטונומי המצויים בקו הקידמי של הספקטרום העברי העכשווי.   עַכְשָׁו שָׁמַיִם עֲצוּמִים כְּעַיִן מְשִׁיבִים הַקִּיצוֹנִיּוּת אֵינֶנָּה קִיצוֹנִית מַסְפִּיק וְזֹאת עֻבְדָּה צֵל כָּבֵד רוֹבֵץ סְבִיב שְׁבָבֵי פְּלָדָה זְכוּכִית עֵרָנִית קְרוּעָה כְּעוֹר קְלוּפָה ...

קרא עוד »

גנטיקה של אנשים כותבים. על "אישה בשמלה ירוקה" של מיה לוי־ירון

כן, גנטיקה של אנשים כותבים, או אטביזם של נשים כותבות שהפונקציה הפואטית זורמת בעורקיהן – חיה ורד המשוררת ומיה לוי־ירון בדמות המספרת. אם ובת. ובעצם במרכז השיח הרגשי והטעון הזה בספר היפה "אישה בשמלה ירוקה" (הוצאת "הקיבוץ המאוחד") מצוי תפקידה של האמנות בחיי הפרט וההחמצה הגדולה שחווים רובנו, בעלי אותה נטייה לאמנות ודחף עז ליצירה.   יש רגע של הבטחה, ...

קרא עוד »

הסוודר והחמור (סיפור קצר)

הסוודר והחמור   סיפור לזכר סבי, משה חורגל – שחקן   בערבים הייתי יוצא לטיול בן 20 דקות. הרופאים ציוו עליי, בגלל הלב. בתחילת החורף היה כבר קריר לשק עצמות שכמותי, ובשל כך הייתי לובש סוודר, צעקני משהו. תמיד היה תלוי, קיץ וחורף, על קולב סמוך לדלת הכניסה.   20 שנה לפני כן עזבתי את "המטאטא" בשל סכסוך, הייתי בן ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל