גם יבוא האֹפֶל-שושנה ויג
חֲמוּקֶיהָ יָדְעוּ שִיר
וִירְכֶיהָ טוֹפְפוּ רִקּוּד
שְפָתֶיהָ יָדְעוּ רֹךְ וְאַהֲבָה
מְחוֹלֶלֶת בְשִמְלָתָהּ
לְבָנָה וְאַחַר אֲדֻמָּה
בּוֹעֶרֶת וְרַכָּה.
בְּשֵלוּת הָעֵינַיִם
מַנְבִּיטָה מַגָּע
כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ עַל רִצְפַּת
הָרִקּוּד
אֵש וּתְשוּקָה
וְעוֹלָם בּוֹעֵר.
בְּמַבָּטָהּ מֵמִיסָה
אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ
אֱלוֹהֶיהָ-
הָעֶרְגָה לִשְלֵמוּת הַכֵּלִים.
נִגּוּן נָכוֹן
שֶקֶט תֹּם
וְדָגִים לְפִרְיוֹן.
.
מוּסִיקַת הָאוֹהֲבִים
בּוֹעֶרֶת בְּעַצְמוֹתֶיהָ
וְהִיא מְחַדֶּדֶת חוּשֶיהָ
לִמְלוֹא הָעָצְמָה
רַק לִרְקוֹד.
גַּם יָבוֹא הָאֹפָל
תְּנִיסוֹ
בְּצַעֲדֵי רִקּוּד
מְחוֹל הַחַיִיּם
כף האהבה סופרת ומשוררת מן הפריפריה אל המרכז
שיר פלמנקו, שוש 🙂
מסכימה עם אמיר. שיר לורקאי. אפשר לשמוע את קצב נקישת העקבים.
אסתי,תודה לך!
הקריאה של השיר בקול צריכה להיות מבוצעת באופן מיקצועי במקרה כזה. הלוואי יכולתי לשמוע שחקן מפיק את המקצב באורח תיאטרלי.
שושנה
לאמיר, תודה רבה על המשוב.האמת, הרגשתי בריקוד וכעת אני מזהה גם את שמו:)
השיר נולד כתוצאה ממפגש עם יצירה אחרת, ציור של אילנה גרף. איני יודעת כיצד להעלותו כאן. הציור נמצא בבלוג
בדהמרקר
http://cafe.themarker.com/view.php?u=106534
תודה לאילנה גרף!
שושנה