בְּיָמִים רְחוֹקִים רַבּוּ הַמִּלִּים
שָטְפוּ אוֹתִי כְּרוֹחֲצִים אוֹתִי בִּנְהַר דִּינוּר
עִרְסְלוּ אוֹתִי בְּחֵיק זוֹהֵר
עַד אֶמְצַע הַלַּיִל בָּאוּ
וְעַתָּה
שוֹקְטִים צִלְלֵי הַנִּגּוּן
וּבָאוּ עַד אֵלַי מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה
וְהָיִיתִי כִּנְסִיכָה שְבוּיָה
בַּחֲלוֹמָהּ
וְאַתָּה
כַּטּוֹבֵעַ בְּיַם הַשִּירִים
מְשַיֵּט לְךָ בֵּין דַּפִּים
אוֹרֵג שְתִי וָעֵרֶב
חוֹפִים מְחַפֵּש
מְנַקֶּה אֶת הַמּוֹץ מִן הַבָּר
מְנַפֶּה אֶת הַקֶּמַח מִן הַשְאוֹֹר
מַצְמִיחַ חִדּוּדִים חֲדָשִים
רָחוֹק מִמֶּנִי
כְּמוֹ נְדוּדֵי שְנָתִי
לָנֶצַח אֲנַגְּנֵךְ
בְּכֻתָּנַתֵךְ הַיָּפָה
בְּשִמְלָתְךְ
בְּבֶגֶד הָרִקּוּד
בְּתֹם הַנֹּעַר שֶדָּבַק בְּעוֹרֵךְ
וַאֲלַטְּפֵךְ
עוֹד וָעוֹד
עַד אֲשֶר
יֵעוֹר בָּך נִיצָן נְעוּרַיִךְ
פּוֹעֵר פִּיו אֵלַי
וּמֵינִיק אֲנִי אוֹתוֹ
כְּמוֹ אָב לְבִתּוֹ.
כף האהבה סופרת ומשוררת מן הפריפריה אל המרכז
נהניתי מן הארמז לשירת אלתרמן.השיר מבטא תמימות , משהו מעין תקופת הבארוק. הכתיבה סוחפת ורומנטית, בעולם כה ציני. אהבתי.