לְיַד הַבַּיִת הַכָּחֹל
לְיַד הַבַּיִת הַכָּחֹל הָיָה שֶׁקֶט וּמְכוֹנַת אֶסְפְּרֶסוֹ
בְּשִׁשָּׁה שְׁקָלִים
יָכֹלְתִּי לְהָפֵר אֶת הַכַּלְכָּלָה הַדּוֹמֶמֶת שֶׁל בִּטְנִי הַמִּתְהַפֶּכֶת
וּלְהִכָּנֵס לְתוֹךְ אֲסוּפַת סְרָטָיו שֶׁל פֶלִינִי
הָיִינוּ שְׁלוּבִים קֹדֶם
בְּמַקְבִּיל לְזוּג נוֹסָף בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ
הִיא אַהֲבָה אוֹתוֹ
בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה הִדְבַּקְתָּ שְׁתִיקָה עַל תִּקְרַת בֵּית הַמָּלוֹן הַדַּל
שׁוּב פֶלִינִי עִם שַׂקִּית שֶׁל קוֹטֶג'
בַּחֲצִיָּה אָרְכִּית שֶׁל כְּבִישׁ
בָחוּר בְּלֵב הַמִּדְבָּר הַלֵּילִי
וַאֲנַחְנוּ
שָׁם
מַהֲדוּרָה חֲדָשָׁה שֶׁל קִיּוּם
אנִי כְּבָר לֹא צוֹחֶקֶת עַל
הַהוֹכָחָה הַקְּוַנְטִית שֶׁלְּךָ לֶאֱלֹהִים
6.4.05
מתוך "צייר אותי בוערת" שעומד לראות אור בימים הקרובים בהוצאת כרמל
שיר חזק.
הבית הכחול כוונתך לבית של לאה גולדברג?
שילה, זה הבית הזה, שכיום הוא משמש כמוזיאון. הוא היה רק טריגר.
הבאת כאן שיר פוסט אקזיסטנציאלי קשה במובן שהוא מדבר על קיום ממין חדש, אחר, ויחד עם זאת בקיום שאין ממנו מוצא. שתי השורות האחרונות שהן כביכול הפתרון, לא נותנות פתרון וניכר הניכור והספק המכרסם שבקיומך.
תודה דן, הניתוח שלך מעניין.
אתמול בבית הסופר שמעתי אומרים לך:יש בך נוכחות של יונה וולך/ אני מחכה לספר שלך.
הספר או טו טו יוצא…
יואב לרמן ידידי התחקה אחר הבית הכחול ששימש לי טריגר לשיר זה:
http://lerman.blogli.co.il/archives/513
הוא לא ממש זיהה את הבית הכחול במתחם כיכר אתרים. מחר הוא הולך לצלם את הבית הכחול האמיתי.